ת"א 3237/08

תקציר

התובע תבע את הנתבע המנוח לפירעון שתי הלוואות מיום 14/02/95 על סך 380,000 ₪ ו-01/06/98 על סך 3,890 ₪, שתיהן בריבית של 21.5%. הנתבעים הם מנהל העיזבון ויורשיו של המנוח. הצדדים הסכימו כי בית המשפט יכריע בשתי שאלות: האם יש להוסיף את הריבית להלוואה מדי שנה והאם יש לראות במועד קבלת הכספים על ידי כונס הנכסים את מועד התשלום לתובע. השופט פסק נגד התובע בשני המקרים. ראשית, הטענה כי הריבית תתווסף מדי שנה לא נתמכה בשום מסמך והוגשה בשיהוי ארוך ולא מוצדק, הפוגע ביכולתם של הנתבעים להגן על עצמם עקב מות המנוח. חוסר תום הלב של התובעת, המתבטא בפתיחת הליכי הוצאה לפועל לאחר השתתפותה בהלוויה של המנוחה, מצדיק עוד יותר את דחיית טענותיה. שנית, יש לראות את הכספים שנגבו מהליכי ההוצאה לפועל כמשולמים לתובעת עם קבלתם על ידי בא כוחה, מה שהופך את מועד העברתם לתובעת ללא רלוונטי. גם הריבית הגבוהה של 21.5% הצדיקה החלטה זו וגביית שיעור זה מהנאשמים לאחר גביית הכספים תהיה בלתי צודקת. פסק דין זה הוא פסק דין חלקי וייקבע דיון המשך לקביעת הצעדים הבאים.