ה"פ 17767-01-13

תקציר

פסק הדין במקרה זה סובב סביב סכסוך רכוש בין אחיין לדודתו, שנטלו הלוואות מובטחות במשכנתא על דירה. האחיין הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי לחייב את הבנק לקבל את החזר ההלוואה ולהסיר את המשכנתא על הנכס, בעקבות הסכם מכר שנחתם בינו לבין דודתו. עם זאת, הדודה פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לעצור את ההליכים בבית המשפט המחוזי, בטענה שמדובר בסכסוך משפחתי. השופט בבית המשפט המחוזי דחה את טענת הדודה וקבע כי הפנייה לבית המשפט לענייני משפחה מהווה ניצול לרעה של ההליך המשפטי וניסיון לשבש את ההליכים. השופטת הדגישה כי המחלוקת נגעה לסוגיה ספציפית – תוקפו של הסכם המכר והסדרת המשכנתא – ואינה מצדיקה דיון מקביל בבית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, הדגישה השופטת את עקרון הכבוד בין ערכאות שיפוטיות שונות, וציינה כי אין לדון באותו סכסוך בו זמנית בערכאות שונות. כתוצאה מכך, קבע השופט כי לא ניתן להכריע בסכסוך בבית המשפט לענייני משפחה עד למתן פסק דין בבית המשפט המחוזי, וכל סעד זמני שניתן בבית המשפט לענייני משפחה יבוטל. פסק הדין נועד לשמור על תקינות ההליך השיפוטי ולמנוע תוצאות בלתי הוגנות בכך שהדיון בבית המשפט המחוזי יתנהל ללא הפרעה.