ת"א 48023-07-15

תקציר

המחלוקת בין הרשות המקומית התובעת לבין בעל תחנת הדלק הנתבעת נסובה סביב סיווג וחישוב הארנונה, ובפרט הכללת שטחים לא בנויים במתחם תחנת הדלק, שלטענת הנתבעת אין לחייבם במס. בית המשפט מכיר בחזקת התקינות המנהלית לטובת רישומי התובעת, המסווגים את המגרש כולו, לרבות השטחים הלא בנויים, כחייבים במס. עם זאת, הנתבע לא הצליח "לפצח" חזקה זו. בית המשפט בוחן את סיווג הנכסים לארנונה ומגיע למסקנה כי יש להתייחס לתחנת הדלק, מתחם רב תכליתי, כמכלול, לרבות שטחים בנויים ולא בנויים כאחד, שכן הם תומכים זה בזה בסינרגיה בפעילותו. החלטה זו מתיישבת עם פסיקות קודמות בנושא סיווג תחנות דלק. למרות שהנתבע טוען כי שטחים לא בנויים מסוימים משמשים בעיקר עסקים אחרים במגרש, בית המשפט מוצא טענות אלה בלתי משכנעות, שכן הנתבע לא הציג ראיות משכנעות לתמיכה בטענה זו. כתוצאה מכך, בית המשפט קיבל חלקית את התביעה, וקבע כי התובעת זכאית לקבל מהנתבעת מסים בסך 860,538 ₪, בצירוף שכר טרחה והוצאות נוספות. סכום זה מבוסס על חישוב התובעת מאפריל 2019, אשר אושר על ידי בית המשפט המחוזי. חזקת התקינות המינהלית, יחד עם חוסר יכולתו של הנתבע להביא ראיות מספיקות לכך, מכריעים בסופו של דבר את התיק לטובת הרשות המקומית התובעת.