LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 38375-05-17

פסק-דין שלום קריות

📋
מספר הליך38375-05-17
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך14 במאי 2023
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזקריות
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםג.ג. מישל תעשיות ומסחר נ' דאוד ג'מיל
👨‍⚖️
שופטיםלובנה שלאעטה חלאילה

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף של פסק דין: ג.ג. מישל תעשיות ומסחר נ' דאוד ג'מיל ואח' פסק הדין בתיק ת"א 38375-05-17 עוסק בתביעה שהגיש מוסך "ג.ג. מישל תעשיות ומסחר" (להלן: "התובע") נגד בעלי משאית, סוכנות ביטוח, סוכן ביטוח ויבואן המשאית, בגין עלות תיקון נזק שנגרם למשאית כתוצאה מגניבת חלקי מנוף שהותקנו עליה. הגניבה אירעה בזמן שהמשאית שהתה במוסך התובע לצורך התקנת ארגז משא. **עיקרי העובדות שאינן שנויות במחלוקת:** * המשאית נרכשה מהיבואנית (נתבעת 5) והועברה למוסך התובע לצורך התקנת ארגז משא. * במהלך העבודה במוסך, נגנבו חלקים ממנוף שהותקן על המשאית. * התובע שילם את עלות רכישת החלקים החדשים. * קיים "אישור לביטוח חובה + מקיף" שהונפק על ידי סוכנות הביטוח (נתבעת 3) וסוכנה (נתבע 4) אל חברת תעבורה, המאשר קיום ביטוח מקיף למשאית מיום 31.5.16 עד 31.5.17. * בפועל, לא היה ביטוח מקיף למשאית בתקופה זו, והפוליסה (ללא המנוף) החלה רק ב-9.8.16. * התביעה הוגשה במקור נגד בעל המשאית וחברת הביטוח "מנורה" (נתבעת 2), אך נמחקה נגד מנורה בהסכמת התובע. **טענות הצדדים:** * **התובע:** טען לקיום הסדר מול היבואנית (תעבורה) לפיו כל רכב הנמסר לו לתיקון יגיע עם ביטוח חובה ומקיף מלא. טען כי הנתבעים פעלו בחוסר יושר ושינו את מועד תחילת הביטוח כדי להתחמק מתשלום. טען כי הסתמך על אישור הביטוח והנזק נגרם לו שלא באשמתו, וכי הנתבעים גרמו לו נזק בכך שהציגו מצג שווא. טען שזכותו לקבל החזר גם ללא קשר לביטוח, מכוח רצונו הטוב לשמור על המוניטין. * **הנתבעים (במכלול):** טענו כי התביעה חסרת עילה, שכן התובע הוא האחראי הבלעדי לנזק. לטענתם, שאלת קיומו או העדרו של ביטוח אינה רלוונטית לחובת התובע לשאת בנזק. * **הנתבע (בעל המשאית):** טען שדין התביעה להידחות על הסף בשל העובדה שהתביעה הוגשה על ידי "ג.ג. מישל תעשיות ומסחר" שאינה אישיות משפטית. טען כי ביקש מהסוכן אישורי ביטוח לצורך שחרור כספים עבור המשאית, ולא ידע על מערכת היחסים בין תעבורה לתובע. טען כי הביטוח המקיף לא כלל את המנוף, ויש לבטחו בנפרד. טען כי חבותו של התובע כבעל מוסך (שומר שכר) מחייבת אותו לשאת בנזק. * **הסוכנות והסוכן (נתבעים 3 ו-4):** טענו כי לא היה להם כל קשר עם התובע, והוא אינו לקוח שלהם. הסבירו כי הנפיקו אישור ביטוח לפי בקשת הנתבע, מתוך אמונה כי הוא זקוק לו לצורך שחרור כספים. טענו כי הפקידה פעלה ברשלנות או בשיתוף פעולה, אך התובע לא היה מודע למעורבותם. טענו כי גם אם היה ביטוח, הוא לא היה מכסה את המנוף, וגם אז התובע היה אחראי לנזק. * **תעבורה (היבואנית - נתבעת 5):** טענה כי התקנת המנוף וארגז המשאית נעשית על ידי מתקינים חיצוניים, שאינם חלק מעסקת הרכישה. טענה כי היא משמשת רק כ"צינור" להעברת המשאית. שללה קיום הסדר מול התובע בנוגע לביטוח. טענה כי הנתבע סיפק לה אישור ביטוח, ונהליה הפנימיים דורשים זאת. טענה כי התובע לא פנה אליה קודם לכן. **דיון משפטי והכרעות בית המשפט:** בית המשפט דחה את התביעה כנגד כל הנתבעים. ההכרעות המרכזיות הן: 1. **חוסר עקביות בטענות התובע:** בית המשפט ציין כי התובע לא היה עקבי בטענותיו העובדתיות והמשפטיות, דבר שהקשה על ניהול ההליך. גרסתו לגבי מועד קבלת אישור הביטוח השתנתה מספר פעמים, והוא אף העלה טענה חדשה לגבי סיכום עם הנתבע שלא עלתה בכתבי הטענות. בית המשפט קבע כי עדותו הכללית של התובע לא הייתה מהימנה. 2. **הוכחת הנזק:** התובע נכשל בהוכחת היקף הנזק. הוא הציג הצעת מחיר וחשבונית, אך לא הגיש ראיות לגבי החלקים שנגנבו, לא הוכיח התאמה בין החלקים המוצעים לבין אלו שנגנבו, ולא הגיש חוות דעת שמאית או הצעות מחיר מספקים נוספים. בית המשפט קבע כי על התובע הנטל להוכיח שלא שילם מעבר לנדרש, ובנטל זה הוא לא עמד. כמו כן, נקבע כי התובע אינו זכאי לתבוע את רכיב המע"מ. 3. **אחריות התובע כבעל מוסך (שומר שכר):** זוהי אחת ההכרעות המרכזיות בפסק הדין. בית המשפט קבע כי מכוח חוק השומרים וחוק חוזה קבלנות, בעל מוסך נחשב כ"שומר שכר עיקרי". אחריותו זו היא **אחריות חמורה, כמעט מוחלטת**, ואינה מותנית בהתרשלות. שומר שכר עיקרי חב בנזק או באובדן הנכס, אלא אם יוכיח כי נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע את תוצאותיהן. * **השלכה על המקרה:** התובע לא הוכיח כי לא יכול היה למנוע את הגניבה. הוא לא הציג נתונים על מבנה המוסך, אמצעי המיגון, או פעולות שנקט למניעת גניבות. אף לא הוגש סרטון הגניבה שהיה ברשותו. לפיכך, בית המשפט קבע כי **התובע הוא האחראי לנזק שנגרם למשאית במישור היחסים שבינו לבין בעל המשאית.** 4. **אישור הביטוח והשלכתו:** * **עיתוי קבלת האישור:** בית המשפט קבע כי התובע קיבל את אישור הביטוח לאחר שהמשאית הועברה אליו, לאחר אירוע הגניבה, ולאחר ששילם את עלות התיקון. לכן, לא היה לאישור כל השפעה על התנהלותו או על החלטתו לשאת בנזק. * **מעמד התובע כלפי הביטוח:** גם אם היה ביטוח מקיף בתוקף בזמן הגניבה, הדבר לא היה מסייע לתובע. הוא אינו המבוטח או המוטב בפוליסת הביטוח. הפיצוי היה משולם לנתבע (בעל המשאית), ומאחר שהתובע הוא האחראי לגניבה, למבטחת הייתה עילה לתבוע ממנו שיפוי. * **כיסוי ביטוח למנוף:** אישור הביטוח התייחס למשאית ולא לכלים המותקנים עליה, ובפרט למנוף. המנוף טעון ביטוח נפרד. לפיכך, גם אם היה ביטוח למשאית, סביר שלא היה מכסה את נזק המנוף. * **התנהלות מזויפת:** בית המשפט גינה בחריפות את התנהלות הנתבע, הסוכנות והפקידה בנוגע להנפקת אישור הביטוח הפיקטיבי, וקבע כי הדבר מהווה התנהלות חמורה של רשלנות ואף שיתוף פעולה להטעיית תעבורה. עם זאת, נקבע כי למרות חומרת ההתנהלות, אין לה השפעה על אחריותו של התובע לנזק. 5. **הסדר מול תעבורה:** התובע לא הוכיח קיום הסדר כלשהו מול תעבורה, לפיו היא התחייבה לדאוג לביטוח רכבים שנמסרו לו. לא הוצגו ראיות להוכחת הסדר כזה, ועדות נציג תעבורה שללה אותו. 6. **סכום התביעה:** בית המשפט קבע כי התובע לא הוכיח את הנזק שנגרם לו, וכי הוא עצמו האחראי לנזק שנגרם למשאית. מששילם את עלות התיקון, אין לו עילה לקבלת שיפוי, בין אם היה ביטוח ובין אם לאו. **חידושים משפטיים ודגשים:** * **החלת דין שומר שכר עיקרי על בעל מוסך:** פסק הדין מדגיש ומחדש את החלת הדין המחמיר של שומר שכר עיקרי על בעלי מוסכים, כפי שנגזר מחוק השומרים וחוק חוזה קבלנות. הדבר מטיל על בעלי מוסכים אחריות כמעט מוחלטת לנזק או אובדן של רכוש שנמסר לתיקונם, אלא אם יוכיחו נסיבות יוצאות דופן של כוח עליון או סיכול. * **הבחנה בין אחריות לנזק לבין זכויות ביטוחיות:** בית המשפט מפריד בבירור בין שאלת האחריות לנזק שנגרם (שמוטלת על התובע כשומר שכר) לבין שאלת זכויותיו או זכויות הנתבעים על פי פוליסות ביטוח. גם אם היה ביטוח תקף, הרי שהתובע, בהיותו האחראי לנזק, לא היה יכול ליהנות ממנו, ואף היה נחשב כמזיק חייב כלפי המבטחת. * **חשיבות הוכחת הנזק:** פסק הדין מדגים את החשיבות הקריטית של הוכחת הנזק הנטען, לרבות היקפו, הקשר הסיבתי שלו לאירוע הנטען, והתאמתו להצעות מחיר או חשבוניות. * **הסתמכות על מצג שווא:** למרות שהתנהלות הנתבעים 3 ו-4 בנוגע לאישור הביטוח זוכה לגינוי חמור, בית המשפט קובע כי לא התקיים קשר סיבתי בין מצג השווא הזה לבין נזקו של התובע, שכן אינו זכאי ליהנות מהביטוח ואף אחראי לנזק. **מסקנה:** פסק הדין מדגיש את האחריות המוטלת על בעלי מוסכים כשומרי שכר עיקריים, ואת הצורך בהוכחת נזק ברורה ומדויקת. כמו כן, הוא מדגיש כי קיומו של ביטוח, גם אם הוצג באופן מטעה, אינו פוטר את האחראי לנזק מחבותו, ובפרט כאשר אינו מוטב או מבוטח בפוליסה. התנהלות הנתבעים 3 ו-4, על אף חומרתה, לא הובילה לשינוי התוצאה הסופית, שכן לא הוכח קשר סיבתי לנזק הנתבע.

חקיקה מקושרת

חוק השומריםחוק חוזה קבלנות

ת"א 38375-05-17 ג.ג. מישל תעשיות ומסחר נ' דאוד ג'מיל, שלום (14.5.2023)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית