רע"א 1109/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לערעור על פסק דין בעניין בוררות. המבקשים ביקשו לערער על פסק בוררות הנוגע להסכמי שיפוץ והסכם רכישה, בטענה כי מעורבותו של הקטין בהסכמים טעונה את אישור בית המשפט לפי חוק הכשרות ולכן תניית הבוררות אינה תקפה. עם זאת, השופט מצא כי הקטין לא היה צד להסכמים, וכי סעיף 20 לחוק הכשרות אינו חל במקרה זה. טענותיהם הנוספות של המבקשים, כגון התנהלות הבורר והיקף תניית הבוררות, נדחו אף הן כבלתי מבוססות. השופט הדגיש כי הבקשה לא העלתה שאלות עקרוניות מעבר לאינטרסים הפרטיים של הצדדים וכי לא נגרם עיוות דין. יתר על כן, הבקשה הארוכה, המשתרעת על פני 32 עמודים ללא הצדקה, ספגה ביקורת על כך שלא עמדה בדרישת התמציתיות. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ופסק הבוררות נותר על כנו, כאשר המבקשים חויבים בהוצאות בסך 5,000 ₪, שישולמו לאוצר המדינה.