ת"א 14998-09-09

תקציר

פסק הדין נסוב סביב תביעת נזיקין למטען תרופות שלטענתו לא אוחסן בטמפרטורה הנדרשת על ידי הנתבעת, וגרם להן להינזק. הנתבע טען, כי יש לדחות את התביעה מאחר שחלפה תקופת ההתיישנות בת השנתיים כאמור בחוק התובלה האווירית, וכי הוראות אמנת ורשה, הכוללת את תקופת ההתיישנות, צריכות לחול על הנתבע כ"סוכן" של המוביל האווירי. עם זאת, התובע טען כי אין להחיל את אמנת ורשה במקרה זה. בית המשפט בחן פסיקות קודמות בעניין זה ומצא כי ברוב המקרים דחו בתי המשפט את הרעיון שהנאשם הוא סוכן של המוביל האווירי. לפיכך, פסק השופט לטובת התובע בקובעו כי תפקידו של הנתבע היה של ספק אחסון ולא סוכן של המוביל, ולכן אמנת ורשה ותקופת ההתיישנות שלה לא חלה במקרה זה. עוד הדגישה השופטת כי שירותי הנתבעת לא נבחרו על ידי חברת התעופה אלא נכפו עליהם בשל מעמדה המונופוליסטי של הנתבעת. משכך, נדחתה בקשת הדחייה על יסוד תקופת ההתיישנות, והנתבע חויב בתשלום הוצאות בסך 3500 ₪ + מע"מ. לאחר מכן הועבר התיק למח"ש להמשך הליכים.