רע"א 4889/20

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בהליך תובענה ייצוגית נגד חברת א. דורי בניה בע"מ (החברה), המצוי בימים אלה בהליכי חדלות פירעון. הסוגיה העומדת על הפרק היא תוקפם של הסכמי פשרה שהושגו בין הצדדים במהלך התובענה הייצוגית, לאחר פתיחת הליכי חדלות פירעון. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קבע כי הסכמים אלה מחייבים מבחינה חוזית ובעלי מעמד של חוזה מותנה. עם זאת, בית המשפט גם קבע כי בשל הליכי חדלות הפירעון, לא ניתן לאשר את הסדר הפשרה ללא אישור בית המשפט לחדלות פירעון. נאמן החברה הגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה, בטענה כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות להכריע במעמדם החוזי של הסכמי הפשרה. בנוסף, הנאמן הדגיש כי טרם התבקש בית המשפט לחדלות פירעון רשות להמשיך בהליך התובענה הייצוגית. המשיבים, לרבות מבקשי האישור והממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התנגדו לבקשה וקבעו כי יש לקיים את החלטת בית המשפט המחוזי. עם זאת, במסגרת הליך בקשת רשות הערעור, דחה בית הדין לחדלות פירעון בקשה להמשך ניהול החברה, ובכך למעשה סיים את הדיון בבקשות האישור הנוגעות לחברה. התפתחות זו הפכה את בקשת רשות הערעור למיותרת, שכן הסוגיה החוזית הפכה תיאורטית. בית המשפט ציין כי ללא אישור, הסדר הפשרה נעדר תוקף מחייב כלפי הצדדים והקבוצה המיוצגת. כמו כן, אין זה מובן מאליו כי הנאמנים יהיו כבולים להסכמים שערכה החברה טרם החלו הליכי חדלות הפירעון. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ולא נפסקו הוצאות. פסק הדין מדגיש למעשה את הצורך באישור בית המשפט לחדלות פירעון לצורך המשך הליכי תובענה ייצוגית נגד חברה הנמצאת בחדלות פירעון, ואת תוקפם החוזי המוגבל של הסדרים שהושגו טרם חדלות הפירעון.