ב"ל 258/01

תקציר

התובעת, שבעלה נפטר לאחרונה, תבעה את המוסד לביטוח לאומי לקבלת קצבת שאירים לאחר שתביעתה נדחתה. בין התובע למנוח הייתה מערכת יחסים סוערת שהוכתמה על ידי אלכוהוליזם כרוני ותקופות פרידה. התובע טען כי הם חיו יחד כזוג, למעט תקופות קצרות בהן היה נעלם עקב בעיית השתייה שלו, עד יום מותו. הנתבעת טענה כי התובעת הייתה פרודה מבעלה למעלה משלוש שנים בחמש השנים האחרונות לחייו ולכן היא אינה זכאית לקצבה על פי חוק הביטוח הלאומי. בית המשפט בחן את חומר הראיות והגיע למסקנה כי התובע והמנוח לא היו פרודים במשך שלוש מתוך חמש השנים האחרונות, וגם לא במהלך 12 החודשים שקדמו לפטירתו, בניגוד לטענות הנתבעת. בנוסף, בית המשפט ציין כי תביעותיה הקודמות של התובעת לתלות נוספת בקצבת הנכות של בעלה עשויות לפטור אותה מחובת הפירוד, אך לא היה צורך להכריע בכך שכן קריטריון הפירוד לא התקיים. פסק הדין הכיר בתובעת כאלמנתו של המנוח, וזיכה אותה בקצבת שארים. עם זאת, בית המשפט העיר כי הנתבעת יכולה להחזיר את כל התשלומים המיותרים ששולמו לתובעת לאחר מות בעלה. ההחלטה התקבלה מבלי שנפסקו הוצאות משפט למי מהצדדים.