ת"א 62337-05-19

תקציר

פסק הדין מקבל את הבקשה לצו מניעה זמני. התובעת טענה כי כנתבעת המבקשת אינה זכאית לסעד של צו מניעה. עם זאת, נקבע בפסק הדין כי במקרים מיוחדים אכן יכול נאשם להגיש בקשה לסעד זמני לשימור המצב הקיים, לפי סעיף 75 לחוק בתי המשפט. לגופו של עניין, קבע השופט כי מאחר שהבעלות והחלוקה של הקרקע הנדונות שנויות במחלוקת, יש להימנע מקביעת עובדות בלתי הפיכות בשטח – כגון בניית שתי יחידות דיור. השופטת הדגישה כי השטח כולו רשום רשמית על שם הנתבע הראשון, ורק התובע, מבין כל האחים, מבקש לערער על כך. גם טענת התובע כי רכש את החלקה המדוברת נתקלה בספקנות, במיוחד נוכח אי התשלום בגין העסקה הנטענת. השופט הסכים עם הנתבעים כי התרת המשך הבנייה תשנה את העובדות בשטח לרעת הנתבעים. עוד צוין, כי טענת התובע כי מכר את החלקה לבתו וחתנו אינה נתמכת וכי הבנייה מתבצעת שלא כדין ללא היתר בניה. בשקלול הנזקים הפוטנציאליים, קיבל השופט את הבקשה וקבע כי זכויותיהם של הנתבעים – ושל האחים האחרים – היו נפגעות יותר ללא צו המניעה. לפיכך, התובע וכל מי מטעמו, לרבות בני משפחתו, מנועים מלבצע כל עבודות בנייה נוספות בחלקה הנדונה, בתנאי שהנתבע הראשון יעמיד ערבות בסך 8,000 ₪ ויחתום על התחייבות לפי תקנות סדר הדין האזרחי. כמו כן, הצדדים נדרשים לחדש את הליכי הגישור.