בג"צ 3119/21

תקציר

העותר, שעובד בתעשייה רועשת מזה עשרות שנים, ביקש לערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, שקבעה כי ליקוי השמיעה שלו אינו קשור לעבודה. בית הדין האזורי לעבודה הורה לוועדה לשקול מחדש את החלטתה בהתבסס על בדיקה משנת 2019. עם זאת, הוועדה שמרה על עמדתה המקורית, והובילה את העותרת לעתור לבית הדין המחוזי ולאחר מכן לבית הדין הארצי לעבודה. שתי הערכאות האחרונות דחו את הערעורים, בנימוק של הקפדה על נורמות רפואיות והיעדר טעויות משפטיות. בג"ץ, מצדו, דחה את בקשת העתירה של העותר, בשל היעדר מסמכים רלוונטיים שצורפו לעתירה ובהיעדר נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. בית הדין הדגיש כי אין תפקידו לשמש כערכאת ערעור על החלטות בית הדין לעבודה וכי טענות העותר אינן מצדיקות התערבות. משכך, נדחתה העתירה, ללא צו להוצאות, וזאת בשל אי המצאת המסמכים הדרושים על ידי העותרת והיעדר טעויות משפטיות בהחלטות הערכאות הנמוכות.