ת"א 9250-08-13

תקציר

פסק הדין דוחה את תביעת התובעים נגד הנתבעים לביטול הסכם מכר המסדיר מכר של זכויות מסוימות במקרקעין. התובעים דרשו את השבת מלוא הסכום ששולם, בצירוף פיצוי נוסף, בטענה כי לא ניתן לבצע את ההסכם מסיבות שונות, לרבות הימנעותה של הנתבעת מהעברת הזכויות בנכס. בית המשפט מצא כי הטענות אינן מוצדקות. התברר כי הליכי העברת הזכויות לא קודמו כנדרש, כאשר התובעים עצמם תרמו לשיהוי בהתנהלותם, יחד עם הנתבע וטעמים עצמאיים מסוימים. בית המשפט ציין כי המניע האמיתי של התובעים מאחורי התביעה היה רצון לסגת מההסכם בשל חוסר כדאיות כלכלית – התובעים קיוו לבטל את ההסכם ולקבל בחזרה את מלוא הסכום ששולם, בתוספת פיצויים, שכן שווי הזכויות בנכס ירד משמעותית מאז חתימת ההסכם. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי אי כדאיות כלכלית אינה סיבה מוצדקת לביטול הסכם שנערך כדין וקבע כי היא לא תסייע לתובעים לוותר על העסקה. תחת זאת, התביעה נדחתה, והתובעים חויבו לפצות את הנתבע בגין הוצאותיהם ושכר טרחתם בסך של 20,000 ₪. בינתיים לא הוגש כתב אישום נגד הנאשם השני, שהיה מעורב רק באופן פורמלי. החלטת השופט ניתנה בהיעדרם של הצדדים ומיום 22.6.2016.