ת"צ 63824-06-17

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את הבקשה לדחות על הסף את הבקשה לאישור התביעה הייצוגית נגד העירייה. השופטת קבעה כי התשלומים המדוברים, שנגבו מההורים עבור שירותי הגן, אינם מהווים מס, אגרה או תשלום חובה אחר כהגדרתו בחוק. לפיכך, אין לבית המשפט סמכות לדון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 11 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות. השופט פירט כי מאפייני התשלומים דומים יותר ל"מחיר" מאשר ל"תשלום חובה". תשלומים אלה היו מרצון, לא בכפייה, והורים שלא רצו לשלם אותם לא היו מחויבים לעשות זאת. השירותים שלשמם יועדו התשלומים לא נחשבו לזכויות חיוניות או בסיסיות, וניתן היה להשיגם בשוק החופשי. יתר על כן, השופט ציין כי מדובר בסוג של תשלום "מעורב", בעל מאפיינים של מסים ומחירים כאחד. מכיוון שהמאפיינים הדומיננטיים של תשלומים אלה תאמו יותר את המחירים, ולא מסים, הם לא יכלו להיחשב תשלומי חובה. המבקשים חויבו לשלם לעירייה הוצאות פרוצדורליות בסך 3,500 ₪. החלטה זו מאשרת פסיקות של ערכאות נמוכות יותר במקרים דומים ומדגישה את ההיקף המצומצם של תביעות ייצוגיות נגד רשויות מנהליות.