עת"מ 59983-01-20

תקציר

העותרים לא כללו את כל הגורמים הנדרשים העלולים להיפגע מתוצאת העתירה, ובפרט את בעל הנכס שהשכיר אותו למשיבים. מדובר בטעות פרוצדורלית משמעותית אשר עלולה להוביל לדחיית העתירה על הסף. בנוסף, חל שיהוי בלתי מוצדק בהגשת העתירה, העלול לפגוע אף הוא במשיבים. טענתם העיקרית של העותרים – לפיה רישיון העסק של המשיבים ניתן בניגוד לחוקי התכנון והבניה – הייתה ידועה להם למעלה משנה עד שהגישו לבסוף את העתירה. שיהוי מיותר זה משמעו ויתור על זכותם לתביעה מנהלית וגורם נזק משמעותי למשיבים, אשר מפעילים את עסקיהם מתוך אמונה כי הוא חוקי. השופטת מדגישה כי התנהלות העותרים היא חסרת אחריות ומזלזלת בזכויותיהם של אחרים, וכי טענותיהם אינן מצדיקות את שלילת רישיון העסק, מה גם שהמסעדה פועלת למעלה משנה, ועומדת בתב"ע החלה. כמו כן, השופט מציין כי כל פגיעה ניתנת לטיפול במסגרת המשפט האזרחי. מטעמים אלה מחליטה השופטת לדחות את העתירה בשל אי צירוף צד הכרחי ושיהוי בלתי מוצדק. כן חויבו העותרים בהוצאות המשיבים, בסך 20,000 ₪.