ע"פ 955/20

תקציר

הערעור על גזר הדין וגזר הדין בתיק רצח נדחה. בית המשפט לא מצא כל פגם בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא או בקביעתו את היסוד הנפשי. מסקנתו של בית משפט קמא כי המערער דקר את המנוח בצווארו במכוון נתמכה בחומר הראיות ובעדויות העדים. זאת ועוד, עדותו של המערער עצמו ושחזורו את האירוע תמכו במסקנה כי הדקירה לא הייתה מקרית. עוד מצא בית המשפט כי המערער היה מודע לתוצאות מעשיו ופעל באדישות, והפך את היסוד הנפשי להריגה לקיים. נסיבות המקרה, לרבות עוצמתו, עומקו ומיקומו של פצע הדקירה, הצביעו על אדישותו של המערער לחיי אדם. בית המשפט דחה את טענת המערער להגנה עצמית, וקבע כי הוא הסלים את העימות בכך שנטל סכין וכי מעשיו לא היו מוצדקים. באשר לגזר הדין, קבע בית המשפט כי בית משפט קמא שקל את כל הגורמים הרלוונטיים והטיל עליו עונש הולם, לרבות צו פיצוי כספי. בית המשפט אישר את צו הפיצויים, וקבע כי דחייתו תחטיא את תכליתו ותחמיר את הפגיעה בהורי המנוח. השופט י' קרא הגיע למסקנה כי לא מדובר בתאונה טרגית וכי העונש מידתי, ולכן דחה את הערעור על כל חלקיו. סגני הנשיא נ' הנדל וא' ברון הסכימו עם פסק דינו של השופט קרא.