רע"א 1588-08-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של תביעה שהגיש מבקש אשר טען לנזקי גוף שנגרמו בשתי תאונות דרכים נפרדות. התאונה הראשונה התרחשה ב-15 בדצמבר 2015 והוכרה כתאונת עבודה, ואילו השנייה התרחשה במרץ 2017. המבקש תבע פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הוועדות הרפואיות של המל"ל העריכו את נכותו של המבקש כתוצאה מהתאונה הראשונה בשיעור של 24%. לאחר מכן ביקשה המבקשת למנות מומחים רפואיים לקביעת נכותה מהתאונה השנייה, ובית המשפט נעתר, מינה מומחים באורתופדיה, פסיכיאטריה ופיברומיאלגיה, והמליץ על מומחה בנוירולוגיה. המומחים שמונו על ידי בית המשפט העריכו גם את נכותו של המבקש מהתאונה הראשונה, בניגוד להנחיות בית המשפט. הערכותיהם היו שונות מקביעות המל"ל. שלוש וחצי שנים לאחר תחילת ההליכים, פנתה מבטחת התאונה הראשונה, הכשרה, להציג ראיות הסותרות את הערכת המל"ל לגבי נכותו של המבקש. המבטחת טענה כי לוועדות המל"ל לא הייתה גישה להיסטוריה הרפואית המלאה של המבקשת ולא היו מודעות לתאונות קודמות שעברה. בית משפט קמא נעתר לבקשתה של הכשרה, והביא את המבקש לערער על החלטה זו. המערערת טענה כי ההכשרה עיכבה במידה ניכרת את בקשתה ויש למנוע ממנה להציג ראיות סותרות. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את המסמכים הרפואיים המהותיים שהוגשו, אשר הצביעו לכאורה על בעיות שאינן קשורות לתאונה הראשונה, אישרה את החלטת בית משפט קמא לאפשר הצגת ראיות סותרות, למרות השיהוי. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי המומחים שמונו על ידי בית משפט קמא חרגו מסמכותם בקביעת נכויות הקשורות לתאונה הראשונה. לפיכך, בוטלו הערכותיהם לגבי התאונה הראשונה, ומונו מומחים חדשים לבחינת נכותו של המבקש כתוצאה מהתאונה הראשונה בלבד. מומחים חדשים אלה לא יבחנו את חוות הדעת של המומחים הקודמים או את קביעות המל"ל, כדי להבטיח הערכה בלתי מוטה. כל צד חויב בשכר טרחת מומחה מטעמו, והוחלט כי ניתן לפרסם את פסק הדין מבלי לזהות את המבקש או את המשיב 2.