ב"ש 21804/06

תקציר

נגד שלושה משיבים, בני 31, 30 ו-28, הוגש כתב אישום בגין עבירת שוד בנסיבות מחמירות. על פי החשד, הקורבנות פגשו את המשיבים ברחוב ונשדדו באיומי סכין, כשברשותם שני טלפונים ניידים, 150 שקל במזומן, ארנק וחפצים אישיים נוספים. בא כוח המשיבים הכיר בחומר הראיות, אך טען לאישום מופחת, בנימוק של היעדר תכנון וערך קנייני זניח. הם גם ביקשו שיקום במקום מעצר, בנימוק של התמכרות לסמים. עם זאת, דו"חות שירות המבחן חשפו היסטוריה של התנהגות עבריינית וחוסר מוטיבציה לשיקום. בשל חומרת העבירה, רישומם הפלילי של המשיבים והסיכון הגבוה לציבור, הורה השופט על מעצרם עד תום ההליכים המשפטיים. ההחלטה התקבלה על יסוד חוסר יוזמתם של המשיבים בפנייה לשיקום, חוסר יעילותן של החלופות המוצעות והסכנה שהן מהוות לחברה. השופט הדגיש כי השיקום צריך להתבצע לאחר גזר הדין וכי המעצר אינו השלב המתאים לצעדים כאלה.