ת"פ 31215-08-11

תקציר

הנאשם, יליד 1990, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון של חבלה בנסיבות מחמירות, החזקת נשק והחזקת סכין שלא כדין. כתב האישום נבע מאירוע בו הגיע הנאשם, חמוש בסכין מטבח, לדירת חברתו ודקר את המתלונן, שנכנס בכוח לדירה ותקף את חברתו. כתוצאה מהדקירה נגרמו למתלונן חבלות מרובות ושבר בצלע. כמו כן, בחדרו אוחסנו בחדרו כדורים שאוחסנו שלא כדין, אשר התגלו במהלך חיפוש משטרתי. שירות המבחן המליץ על ענישה חינוכית וגמולית, הימנעות ממאסר והטלת עבודות שירות יחד עם צו מבחן. עדי אופי העידו על אופיו הטוב של הנאשם ועל נסיבות חייו, לרבות הגמגום הקשה והתמיכה שקיבל ממשפחתו. הפרקליטות הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם ואת חוסר הסובלנות של הציבור כלפי האלימות הגואה, וקראה למאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן. עם זאת, בית המשפט כיבד את הסדר הטיעון, בהתחשב בנסיבות החריגות והמיוחדות של המקרה. על הנאשם נגזרו שישה חודשי מאסר בפועל לעבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 5,000 ₪ או 60 ימי מאסר בפועל וצו מבחן לשנה וחצי עם טיפול חובה. בנוסף, חויב הנאשם לשלם למתלונן פיצוי בסך 15,000 ₪. בית המשפט הדגיש את אופיו האינדיבידואלי של גזר הדין ואת הצורך לאזן בין שיקולים שונים, ובסופו של דבר הגיע למסקנה כי הסדר הטיעון לא חרג ממדיניות הענישה המקובלת.