ב"ש 1661/05

תקציר

המשיב הואשם בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין בגין דקירת המנוח בביתו. המשיב טען להגנה עצמית וחוסר כוונה, וטען כי ניסה לפנות לקבלת טיפול רפואי עבור המנוח. בית המשפט מצא ראיות לכאורה לרצח, ודחה את טענת ההגנה העצמית שכן המשיב יזם את המפגש והדקירה לא הייתה נחוצה באופן מיידי. השופט דחה גם את הטענה של חוסר כוונה, וציין כי מתקיימים יסודות סובייקטיביים ואובייקטיביים של העבירה. חרף חומרת העבירה, שקל בית המשפט לשחרר את המשיב בשל היעדר סכנה שנשקפה ממנו וזמינותה של חלופת מעצר, שכללה שהייה אצל מפקחים בבאר שבע, הרחק ממשפחת המנוח. החלופה נמצאה ראויה, והמשיב חויב להשתחרר בתנאים ספציפיים: מעצר בית מלא, יציאות יומיות מצומצמות, פיקוח במהלך הטיולים, ביקורי משטרה למעצר בית פיקוח, נוכחות בדיונים בבית המשפט, אי קשר עם משפחת המנוח, איסור יציאה מהארץ וערבות כספית להבטחת הציות. המשיב יישאר במעצר עד למילוי התנאים.