בג"צ 5870/14

תקציר

פסק הדין סובב סביב עתירה הקוראת תיגר על החלטת הנהלת בתי המשפט להגביל את הגישה למאגר פסקי הדין שלה באמצעות חיוב גופים לחתום על "כתב התחייבות" המונע אינדוקס על ידי מנועי חיפוש כמו גוגל ובינג. העותרת, חברה המפעילה אתרי אינטרנט המציעים פסקי דין בתשלום, התנגדה לדרישה זו בטענה כי היא פוגעת בחופש העיסוק שלה ובזכות הציבור לגישה למידע. החברה ציינה כי המודל העסקי שלה נשען במידה רבה על גישה למנועי חיפוש, כאשר 94% מהמבקרים שלה ב-Taqdin Lite מגיעים דרך ערוצים אלה. המשיבה, הנהלת בתי המשפט, טענה כי אי-ההצמדה נחוצה כדי להגן על פרטיותם של בעלי דין ולמנוע אפקט מצנן על הגישה לבתי המשפט, במיוחד בתחומים רגישים כמו בתי הדין לעבודה. שני ארגונים, האגודה לזכויות האזרח והתנועה לזכויות דיגיטליות, הגישו תקצירי תמיכה במשיב, המדגישים את האתגרים הטכנולוגיים של שמירה על הפרטיות בעידן הדיגיטלי. בסופו של דבר, בית המשפט פסק נגד החלטת המשיב בקובעו כי היא נעדרת הסמכה חוקית מתאימה וכי הנהלת בתי המשפט לא בחנה כראוי חלופות פוגעניות פחות להגבלה המוחלטת על הצמדה למדד. פסק הדין הדגיש את חשיבות האיזון בין הזכות לפרטיות לבין עקרונות חופש העיסוק ופומביות ההליכים המשפטיים, והמליץ על נקיטת צעדי חקיקה לטיפול בסוגיות רחבות יותר של פרטיות וגישה לרשומות ציבוריות. החלטת בית המשפט הכירה במורכבות של הצטלבות המשפט והטכנולוגיה, וקראה לגישה מלאת ניואנסים המתחשבת בנוף המתפתח של הפצת מידע.