בע"מ 7468/11

תקציר

פסק הדין בוחן את מערכת היחסים המורכבת בין חוק יחסי ממון בין בני זוג לבין חוק הירושה במסגרת הסכם ממון שהיה פסול כהסכם ממון בשל היעדר אישור בית המשפט. למרות זאת, ההסכם עדיין מוכר במסגרת הסדר משאבים לפי חוק יחסי ממון, המאפשר אכיפה של הסכם בכתב בין בני זוג. פסק דין זה מתייחס למאזן המשאבים, כאשר נכסים שהוסכמו בכתב על ידי בני זוג אינם כפופים לאיזון המשאבים, ומבדיל אותו מהסכם ממון פורמלי. בית המשפט מדגיש כי בעוד חוק יחסי ממון מסדיר את קביעת היקף העיזבון, חוק הירושה מנהל את חלוקת העיזבון בפועל. חוקים אלה שואפים להרמוניה, אם כי הם מתייחסים להיבטים שונים של צדק בנוגע לחלוקת רכוש הנישואין ולהליך הצוואה. פסק הדין מדגיש את הצורך של בני זוג להיות מודעים להבחנות בין מסגרות משפטיות אלה, ומדגיש כי הסכם ממון אינו מהווה תחליף לצוואה. לפיכך, כל עוד לא נערכה צוואה, ברירת המחדל של החלוקה היא דיני הירושה. בסופו של דבר, בית המשפט אישר את מסקנות הערכאות הנמוכות יותר, דחה את בקשת הערעור ללא הוצאות, ובכך חיזק את חשיבות ההקפדה על שתי מערכות החוקים.