ת"פ 20927-02-18

תקציר

הכרעת הדין דנה בהרשעתם ובגזר דינם של שלושה נאשמים המעורבים בעבירת שוד. נאשם 3 הודה באשמה והושג הסדר טיעון, הכולל עונש של 4 חודשי מאסר בפועל, אשר יכול לשמש כעבודות שירות, לצד פיצוי של 20,000 ₪ למתלונן, ועונשים נוספים. הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה על פסילת רישיון הנהיגה. אשר לנאשמים 1 ו-2, שהיו קטינים בעת ביצוע העבירה, נדרש בית המשפט להחליט האם להרשיע אותם או לסיים את ההליך ללא הרשעה, בהתחשב בגילם הצעיר, בנסיבות העבירה ובנסיבות הפרטניות שלהם. בית המשפט החליט להרשיע אותם למרות המלצת שירות המבחן, שכן הוא נתן משקל רב יותר לשיקולי גמול והרתעה. נסיבות העבירה החמורות, היעדר הליכי שיקום משמעותיים וגילם של הנאשמים גברו על נסיבותיהם הפרטניות של הנאשמים. בקביעת עונשם של נאשמים 1 ו-2 שקל בית המשפט את חומרת העבירה ואת הנסיבות הסובבות אותה, לרבות השימוש באלימות והסיכון המשמעותי שנוצר במהלך המרדף. היא לקחה בחשבון גם את קבלת האחריות של הנאשמים, את החרטה שלהם ואת היעדר הרשעותיהם הקודמות. באיזון בין שיקולים אלה, גזר בית המשפט על שני הנאשמים עבודות שירות, מאסר על תנאי, צו מבחן ופיצוי למתלונן. כמו כן נפסלו מלהחזיק רישיון נהיגה למשך חודשיים, עם מאסר על תנאי של שישה חודשים. באשר לנאשם 3, קיבל בית המשפט את הסדר הטיעון, שכלל עונש מאסר בפועל של 4 חודשי עבודות שירות, פיצוי לנפגע ופסילת רישיון הנהיגה למשך 6 חודשים, לצד הפעלת מאסר מותנה קודם. בנוסף, הוטל על הנתבע חוב כספי. לכל הנאשמים ניתנה הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.