בג"צ 8096/10

תקציר

העותרת, שנפצעה בתאונת עבודה והוכרה כנכה בשיעור של 81%, ערערה לבג"ץ על החלטת בית הדין הארצי לעבודה, אשר דחה את תביעתה כנגד המוסד לביטוח לאומי (המשיב מס' 2) לקצבה מיוחדת בעקבות בקשתה בשנת 1997. העותרת טענה כי יש לראות בפניותיה בשנת 1997 תביעה וכי המשיב לא הנחה אותה כראוי במימוש זכויותיה. בג"ץ דחה את העתירה בקובעו כי החלטות בתי הדין לעבודה התבססו על נסיבות קונקרטיות ושיקולים פרטניים, ואינן מצדיקות התערבות, שכן הן אינן כרוכות בטעויות משפטיות מהותיות או במקרים משפטיים הטעונים תיקון. בית המשפט מצא כי בקשתה של העותרת משנת 1997 הייתה בקשת הבהרה ולא טענה, וכי היא לא נכחה בפגישות נוספות עם נציגי המשיב. זאת ועוד, טענות העותרת נגד החלת פסקי הדין של בתי הדין לעבודה כוונו ליישום עובדתי של פסקי הדין, דבר שאינו מצדיק את התערבותו של בג"ץ. לפיכך, העתירה נדחתה.