הפ"ב 23508-06-13

תקציר

המבקש ביקש לפסול את השופט היושב בדין בתיק הנוגע לבית כנסת. הבקשה לא נתמכה בתצהיר והתעכבה משמעותית, והוגשה חמישה חודשים לאחר שנודע למבקש על עילות הפסילה הנטענות. טענות המבקש כי השופט הביע משוא פנים ושיקול דעת מוקדם הופרכו על ידי השופט, שגם הכחיש שאי פעם דיבר עם גורם חיצוני על התיק. השופט הדגיש כי תפקידם הוא למנוע הפרות עתידיות וכי הבעת דעה או ביקורת כלפי מעשיו של בעל דין מותרת, במיוחד בדיונים הנוגעים לביזיון בית המשפט. יתר על כן, החלטות השופט בתיק הפגינו סלחנות כלפי המבקש. היעדר ראיות והיכולת להעלות התנגדויות בהליכי ערעור רגילים פעלו אף הם לרעתו של המבקש. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי אין משוא פנים או חשש למשוא פנים וכי יש לדחות את בקשת הפסילה. עד למתן החלטה בערעור על ידי נשיאת בית המשפט העליון, יעוכבו ההליכים. המבקש חויב להודיע אם הוגש ערעור עד ינואר 2015 וחויב בהוצאות המשיבים.