ע"פ 8854/00

תקציר

החלטת השופט בתיק זה היא מקיפה ויסודית. פסק הדין משרטט את שתי טענות הפסלות שהציג המערער. בתביעה הראשונה נטען כי בית המשפט הפעיל את סמכותו באופן פסול, טענה פרוצדורלית שיש לערער עליה בנפרד ואינה מהווה עילת פסילה. הטענה השנייה גורסת כי חשיפת בית המשפט לעברו של המערער בדבר התנהגות אלימה כלפי המתלוננת יוצרת דעה קדומה ויש בה כדי להביא לפסילת בית המשפט. השופט משיב לכך בהפניית פסקי דין קודמים לפיהם אין די בטיעונים פרוצדורליים כדי לפסול שופט וכי על המערער להוכיח אחרת. לאחר מכן מפרט השופט את ארבעת המקרים אליהם נחשף בית המשפט, לרבות עתירות להגנה וטענות לאלימות קשה ומתמשכת. למרות חומרת הטענות, השופט מדגיש כי חשיפה להתנהלותו של נאשם בעבר, במיוחד במסגרת שיפוטית מקצועית, אינה מובילה אוטומטית לפסילה. השופטים מאומנים לגשת לכל מקרה לגופו והרשעות או טענות קודמות אינן משפיעות על הפסיקות הנוכחיות, מה גם שכל אשמה חייבת להיות מוכחת מעבר לכל ספק סביר. זאת ועוד, השופט שדן בתיק זה כבר נחשף לעברו של המערער בדיונים קודמים, ולפיכך טענת הפסילה פסולה בשל השיהוי במועד בבקשת המערער. החלטת השופט לפי סעיף 165 לחוק לא כללה כל מידע חדש; במקום זאת, היא אפשרה לצדדים לטעון ולהציג את טענותיהם לגבי המידע הקיים. לפיכך, הערעור על פסילה נדחה, שכן המערער לא הציג נימוקים משכנעים לפסילת בית המשפט.