בג"צ 5342/12
פסק-דין עליון
תקציר
העותרים, ניניה של אורטנזיה, ביקשו לעלות לישראל מכוח חוק השבות, המאפשר לנכדים של יהודים לחזור. קודם לכן, חלק מבני משפחתה של אורטנזיה עלו על בסיס יהדותה. עם זאת, לאחרונה גילה משרד הפנים כי ייתכן שאורטנסיה לא הייתה יהודייה, ודחה את בקשת העותרים. הסוגיה המשפטית העיקרית הייתה האם המשרד יכול לשנות את החלטתו הקודמת ואת סוג הראיות הדרושות. בית המשפט קבע כי שינוי החלטה מנהלית דורש תשתית עובדתית חזקה, שהמשרד לא סיפק. המחקר ההיסטורי והמידע הכללי על כללי הקבורה של הקהילה לא הספיקו כדי לגבור על הראיות הפרטניות שהציגו המבקשים. בית המשפט מצא כי לעותרים קיימת "חזקת זכאות" בשל ההכרה הקודמת ביהדותם של בני משפחתם, שהמשרד לא הצליח להפריך. אמנם יהדותה של אורטנזיה לא הוכחה, אך הנסיבות הייחודיות וקשרי המשפחה הקרובים הצדיקו את קבלת העתירה. השופטת חיות הסכימה, והדגישה את הפגיעה באינטרסים של העותרים. השופט מלצר הסכים גם הוא, אך נקט משנה זהירות ביישום הכללים. העתירה התקבלה, והמשרד חויב להכיר בעותרים כזכאים לחזור ולכסות את הוצאותיהם המשפטיות.
חקיקה מקושרת
בג"צ 5342/12 זולי רמירס לוי נ' משרד הפנים, עליון (6.12.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.