ת"פ 17433-03-13

תקציר

על הנאשמים נגזרו בעבר שבעה חודשי מאסר בפועל, בתנאי שלא יבצעו עבירת רכוש בעתיד. העבירה הנוכחית בה מבצע הנאשם היא הצתת בניין מגורים, אשר פגעה ברכושו של מתלונן. השאלה המשפטית העיקרית היא האם הצתה מהווה עבירת רכוש, כך שיש להפעיל את המאסר על תנאי הקודם. השופט מסכים עם התביעה כי היא אכן נופלת תחת ההגדרה של עבירת רכוש, למרות טענות ההגנה כי מדובר בעיקר בעבירת אלימות. השופט מדגיש כי עבירת ההצתה מצויה בפרק לחוק העונשין המסדיר פגיעה ברכוש, והגדרת העבירה עצמה מחייבת הצתת רכושם של אחרים, דבר המצביע על כך שמדובר בעיקר בעבירת רכוש. השופט מתייחס גם למספר פסקי דין קודמים התומכים באפיון ההצתה כעבירת רכוש. באשר לגזר הדין, השופט קובע כי טווח הענישה הראוי הוא 1.5 עד 4 שנים, בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו, מידת הפגיעה, נסיבות העבירה הספציפיות, מוגבלותו השכלית של הנאשם וצריכתו אלכוהול בעת האירוע. נלקחות בחשבון גם נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות הודאתו באשמה, רקע קשה והיעדר תמיכה משפחתית. השופט גוזר על הנאשם 25 חודשי מאסר, לצד הפעלה חלקית של 7 חודשי המאסר הקודמים, שהסתכמו ב-28 חודשים. השופט גם מטיל 6 חודשי מאסר על תנאי, ומעניק לנאשם זכות ערעור בתוך 45 יום.