מ"ת 20926-10-14

תקציר

המשיב, שנאסר עליו להיכנס להר הבית בשל ראיות לכאורה לביצוע עבירה פלילית, עתר לביטול ההחלטה. הטענות העיקריות שהציגה ההגנה היו כי הראיות אינן מוצקות וכי חופש העיסוק, הפולחן והתנועה שלו מוגבלים. עם זאת, השופט מצא טענות אלה לא משכנעות. מצבו הרפואי של המשיב לא ביסס את הטענה כי חופש העיסוק שלו הוגבל קשות, והסכנה הנשקפת ממנו מצדיקה את הגבלת גישתו להר הבית. השופטת הכירה בכך שחלוף הזמן ומצבו הרפואי של המשיב מצדיקים בחינה מחודשת של ההחלטה הקודמת. למרות שמסוכנותו של המשיב לציבור נותרה בעינה, פסק השופט לטובת המשיב והתיר לו לבקר בהר הבית אחת לחודש בתנאים ספציפיים שמטרתם למנוע הפרעות. התנאים כוללים הודעה מוקדמת של המשטרה, הגבלה על שימוש בסמארטפון ובמצלמה והגבלת השמעת קולו של המשיב. ההחלטה נועדה לאזן בין זכויות המשיב לבין ביטחון הציבור, וכל הפרה תגרור בחינה מחודשת של פסק דין זה. פסק דין זה מהווה פשרה, המאפשרת למשיב גישה מוגבלת תוך הכרה בסיכונים הפוטנציאליים.