סע"ש 9997-10-20

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעה שהגיש טכנאי מערכות אזעקה, התובע, כנגד חברה המספקת שירותי אבטחה ושמירה, הנתבעת, בטענה כי התקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד. התובע עבד עם הנתבע במשך שתי תקופות. התקופה הראשונה הייתה בין השנים 2008-2010 כאשר התובע הועסק כטכנאי ולאחר מכן חתם על הסכם פרישה. התקופה השנייה החלה בשנת 2013 והסתיימה בשנת 2018, במהלכה סיפק התובע שירותים כקבלן. התובעת טענה כי בתקופה השנייה התקיימו יחסי עובד-מעביד ודרשה סעד של חצי מיליון שקל. הנתבעת טענה כי שתי התקופות היו נפרדות וכי בתקופה השנייה עבדה התובעת כקבלן עצמאי. הנתבע אף הגיש תביעה שכנגד בדרישה להשיב את התשלומים ששולמו לתובע. בית הדין פסק לטובת התובעת, תוך הכרה בקיומם של יחסי עובד-מעביד בתקופה השנייה, ועל כן טענות התובעת לסעד מוצדקות. בית המשפט קבע כי הקשר החל ב-14 בפברואר 2013 והסתיים באפריל 2018. השופטת הורתה לנתבעת לשלם לתובע פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, הפקדות לפנסיה, פדיון חופשה ודמי הבראה, בסך כולל של 215,983 ₪. עוד קבעה השופטת כי על הנתבעת לשאת בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 25,000 ₪. התביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבע נדחתה. לנתבעת יש 30 יום לקיים את פסק הדין, עליו ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מקבלתו.