ע"א 74/81

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה שהגישה פליטה שברחה מאיראן עם בעלה בשל משטר חומייני והגיעה לישראל דרך אתונה בטיסה של חברת אולימפיק איירווייז. עם הגעתו הבין המשיב כי שתי מזוודות, שהכילו חפצים יקרי ערך, נעלמו. המשיב טען, כי עובדי המערערת גנבו את המזוודות או הפגינו חוסר אכפתיות שהביא לאובדנם. אחת המזוודות נמצאה מאוחר יותר, אך השנייה, שלטענת המשיב הכילה מטבעות זהב וכסף בשווי כסף ניכר, נותרה חסרה. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את תביעת המשיב ופסק לה סכום נמוך מכפי שביקשה. שני הצדדים ערערו על החלטה זו. בית המשפט העליון קבע, כי על אחריותה של המערערת חלה אמנת ורשה משנת 1929, כפי שתוקנה בפרוטוקול האג משנת 1955, אשר שולב בהסכם כרטיסי הנסיעה. לטענת בית הדין, המשיב לא הביא ראיות מספיקות לכך שעובדי המערערת גנבו את המזוודה או פעלו בכוונה לגרום נזק או בפזיזות, בידיעה שעלול להיגרם נזק. בנוסף, רשלנותו של המשיב עצמו, שתרמה להפסד, נאמדה בשליש. משכך, קיבל בית המשפט העליון את הערעור בחלקו, דחה את הערעור שכנגד והורה למערערת לשלם למשיב סכום השווה ל-15,000 דולר, בצירוף ריבית. סכום זה היווה שני שלישים מתכולת המזוודה, שכן בית המשפט מצא את גרסתו של המשיב לגבי שווי המזוודה כבלתי משכנעת בחלקה. פסק הדין התייחס גם להקשר ההיסטורי של תיקון אמנת ורשה ולמושג "חוסר זהירות", והדגיש כי הוא מחייב רשלנות ופזיזות פושעת, שלא הוכחה די הצורך במקרה זה.