רע"א 2084/10

תקציר

נראה כי פסק הדין הנדון קשור לתביעת רשלנות רפואית, בה הגישו המבקשים (אולי משפחתה של אישה שנפטרה) תביעה כנגד המשיב, בטענה לאי אבחון מלנומה סרטנית, שהובילה למותו של המנוח. בית המשפט המחוזי בירושלים פסק תחילה לטובת המבקשים, והורה למשיב לפצות אותם בגין 25% מהנזק, בשווי של כ-377,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. הן המבקשים והן המשיב הגישו ערעורים על פסק דין זה. כן ביקש המשיב עיכוב ביצוע פסק הדין, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי, והביא את המבקשים לערער על החלטה זו. המבקשים טענו כי עיכוב הביצוע אינו עולה בקנה אחד עם כללי סדר הדין האזרחי, הקובעים כי יש לעכב ביצוע פסק דין כספי רק בנסיבות חריגות. הם הדגישו את המצוקה הכלכלית שנגרמה עקב השיהוי ואת הסיכוי הנמוך להצלחת ערעורו של המשיב, כמו גם את הסיכון לאי יכולתו של המשיב לשלם את פסק הדין בתום הליך הערעור. מנגד, טען המשיב כי מצבם הכלכלי של המבקשים מהווה סיכון בהשבת הכספים אם ערעורם יתקבל. פסק הדין, שניתן ב-25 במאי 2010, קיבל חלקית את הערעור. בית המשפט הכיר בכך שככלל, הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין, ועל המשיב להוכיח סיכויי הצלחה גבוהים בערעור ונזק פוטנציאלי בלתי הפיך. השופט קבע כי במקרה זה מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים והורה למשיב לשלם להם באופן מיידי 150,000 ₪, כאשר יתרת הפיצוי מתעכבת עד להכרעה בערעור ובערעור שכנגד. בית המשפט החליט גם שלא להוסיף ריבית פיגורים לתשלום המאוחר. כמו כן, חויב המשיב לשלם למבקשים שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ₪. פסק דין זה מאפשר למבקשים לקבל תשלום חלקי אך מעכב חלק מהפיצוי שנפסק עד להכרעה בערעורים. בית המשפט איזן בין האינטרסים הכספיים של שני הצדדים, תוך שהוא מכיר את התמשכות ההליך המשפטי ואת צרכי המבקשים, תוך התחשבות גם בחששותיו של המשיב מפני הפסד כספי פוטנציאלי.