מ. מקרקעין 510/20

תקציר

המחלוקת בין התובעים לנתבעים נסובה סביב הזכות להשתמש בשטח גג ספציפי המוצמד לדירת התובעים בבית משותף. התובעים, בעלי הדירה, טוענים כי זכויות הקניין שלהם גוברות על כל טענה אחרת, ודורשים להסיר את דוד השמש של הנתבעים שהותקן על שטח הגג האמור. עם זאת, הנתבעים משתמשים בשטח הגג לדוד השמש שלהם כבר למעלה מ-20 שנה, מאז רכשו את הדירה. לטענתם, זכות השימוש והחזקה בהם אינה ניתנת לביטול וכי התובעים רכשו את הדירה כשהם מודעים למצב זה. בית המשפט בוחן את אופיין הייחודי של זכויות הקניין בבית משותף, מתוך הכרה בכך שזכויות אלה אינן מוחלטות ועליהן לאזן בין האינטרסים של כל הבעלים. נמצא כי השימוש ארוך הטווח שעשו הנתבעים בשטח הגג – בהסכמה משתמעת של התובעים והבעלים הקודמים – יצר להם רישיון להמשיך ולהשתמש בו. רצונם של התובעים להשתמש בגג לצרכיהם והטענות לנזקי רטיבות אינם נחשבים כסיבות מספיקות לביטול היתר זה, במיוחד כאשר הגג משרת מטרה חיונית. יתר על כן, העתקת דוד השמש תדרוש הסכמה של בעלי שטח גג אחרים, שלא סופקה. לפיכך, בית המשפט דוחה את טענת התובעים ופוסק לטובת הנתבעים, בציינו כי טענות התובעים בדבר זכויותיהם הנטענות של הנתבעים אינן נתמכות. משכך, נדרשים התובעים לכסות את הוצאות הנתבעים בסך 3,000 ₪.