ת"א 40143-11-13

תקציר

התובע, שעבאן שעבאן, תבע את שלושת אחיו - שעבאן מוסטפא, שעבאן עלי ושעבאן מחמוד - כדי להסדיר את זכויותיו בחלקת אדמה בסכנין, הרשומה כחלקה 43 בגוש 19267, אשר לטענתו הועברה אליו בהסכם חלוקת עיזבון אביהם המנוח. הנתבעים הכחישו את הטענה וטענו כי ההסכם, שנחתם בטעות, אינו כולל את חלקת הקרקע האמורה. עוד טענו כי גם אם בית המשפט ימצא אחרת, יש לבטל את זכויותיו של התובע במקרקעין בשל טעות בצוואה, וכי העברתם לאחר מכן של אותן זכויות לבניהם צריכה לקבל עדיפות על פני זכויותיו של התובע. בית המשפט פסק לטובת התובעת, והגיע למסקנה כי הסכם חלוקת העיזבון אכן העניק לתובעת זכויות במקרקעין המדוברים. השופטת ציינה כי אמנם בהסכם נפלה טעות סופר, אך ניכר כי כוונת הצדדים הייתה להעניק את חלקה 43 לתובע. השופטת דחתה גם את טענת הנתבעים לטעות בצוואה, וקבעה כי ההסכם הוסבר לנתבעים בשפה הערבית, והם הבינו את תוכנו. באשר לתחרות הזכויות בין התובעת לבין בניה של הנתבעת - אחייניה של התובעת - להם הועברו אותן זכויות בשנת 2010, קבע בית המשפט כי זכויותיה של התובעת, שנרכשו בשנת 2002, הן הקודמות. השופטת הסבירה כי החוק מחייב שעסקה בתחרות תיעשה בתום לב ובתמורה ומאחר שבניהם של הנתבעים קיבלו את הקרקע במתנה ללא תמורה, זכויותיהם לא יכולות לגבור. זאת ועוד, היעדר הערת אזהרה שרשם התובע בדבר זכויותיו במקרקעין לא פגע בבניהם של הנתבעים, שכן הם לא הסתמכו על מעמדו הרשמי של הנכס, ועל כן שמרה התובעת על עדיפות במאבקי הזכויות. משכך, הכריז בית המשפט על התובעת כבעלת החלקים הרלוונטיים בחלקה 43 והורה כי רישומם של חלקים אלה על שם בניהם של הנתבעים יישאר על כנו, שכן הם הועברו לנכדיו של התובע. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 23,400 ₪. השופטת סיימה את דבריה בהבעת צער על כך שהאחים לא הצליחו ליישב את המחלוקות ביניהם בידידות וקיוותה שימצאו דרך לעשות זאת בעתיד.