עע"מ 1237/24

תקציר

בהחלטת ערעור זו דחה בית המשפט את הערעור מבלי להידרש לתגובת המשיבים, תוך ציות לסמכות המוקנית בתקנות סדר הדין האזרחי ובתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים. המערערת ביקשה לערער על תוקפן של התקנות הפרוצדורליות ולסטות מהן בעניינה הספציפי. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי טענות אלה לא הוצגו קודם לכן בבית המשפט המחוזי ואין להציגן בערכאת הערעור. המערערת לא הוכיחה טעמים מהותיים לסטות מהנהלים שנקבעו, והטענה כי ההליך היה "מכביד ואף בלתי אפשרי" לא נדחתה ללא הוכחה. למערערת היה די והותר זמן לקיים את ההליך, אך היא עיכבה את פעולתה עד לדחיית עתירתה. בית הדין הדגיש את ההקפדה על צעדים פרוצדורליים, והמליץ על בקשה לדחייה על הסף כאשר הדבר מתאים כדי לחסוך במשאבים שיפוטיים. בנוסף, צירוף מסמכים חדשים לערר ללא רשות נוגד את התקנות. משכך, הערעור נדחה, תוך שלילת הצורך בסעד זמני, ובהתחשב במצבו הרפואי של המערער לא הוטלו הוצאות. פסק הדין ניתן ביום 19.2.2024.