ת"א 2827/07

תקציר

עניינו של פסק הדין בתביעה לסעד הצהרתי בדבר ביטול הסכם פשרה שנחתם בין יוסף בר-אל (התובע 1) לבין מספר נתבעים, לרבות אינטגרל בע"מ וקולבר מדעי החיים בע"מ (הנתבעת 1). הסכם הפשרה, מאוקטובר 2003, בא בהמשך לתביעה קודמת שהגיש בר-אל נגד קולבר מדעי החיים בע"מ (הנתבעת מס' 1) בעניין מניות ומשכורות. הצדדים חתמו על הסכם הפשרה לאחר שהנתבע 1 פנה לתובע 1 לקבלת הסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, שכלל תשלומים לתובע 1 והענקת אופציות. ההסכם הותנה בסגירת סבב השקעה שנקרא "סבב אייפקס" או השקעה דומה בתוך 30 יום. השאלה המרכזית הייתה האם התקיימו תנאי הסכם הפשרה, ובפרט תנאי ההשעיה הקשורים לסבב האייפקס. השופט הגיע למסקנה כי התנאי אכן התקיים. פסק הדין שקל גם את אופיו של הסכם הפשרה, קבע כי הוא חוזה מותנה, ופירש את ההוראה בסעיף 8.12 בהתאם. נמצא כי כל הצדדים היו מודעים לכך שקרן אייפקס נסוגה מכוונתה להשקיע, וכי בעלי המניות הקיימים היו מוכנים להשקיע סכום נמוך יותר כדי לשמור על החברה מעל המים. השופטת קיבלה את טענת הנתבעים כי הביטוי "סבב איפקס" או "השקעה דומה" בסעיף 8.12 מתייחס להשלמת סבב השקעה על ידי בעלי מניות קיימים או משקיעים אחרים בתנאים דומים באופן כללי. בנוסף, דחתה השופטת את טענתו של התובע 1 כי תנאי הסכם הפשרה לא התקיימו, וקבעה כי טענתו כי לא היה מודע לשינויים תמוהה. התנהלות התובעים, לרבות קבלת תנאי הפשרה ואי פעולה מוקדמת יותר, הצביעה על הסכמתם לנסיבות שהשתנו. עוד ציינה השופטת כי בא כוחה של התובעת 1, שייצג הן את התובעת 1 והן את פרופ' טל, ידע על השינויים, אך עורך הדין לא נתבע. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנתבעים, דחה את התביעה והורה לתובעים לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪ לכל אחת מקבוצות הנתבעים (נתבעים 1, נתבעים 16-2 ונתבעים 20-17). התובעים נדרשו גם לשאת בהוצאותיהם.