ע"ז 15455-07-19

תקציר

פסק דין זה נובע ממספר הליכים משפטיים שנפתחו בין שלושה אחים בעקבות מות אביהם בשנת 2018. המחלוקת העיקרית נסובה סביב צוואתו הנטענת של האב בעל פה, בה הוריש את כל רכושו לאח המשיב. המבקשים, שניים מילדיו של האב המנוח, ביקשו צו ירושה המחלק את העיזבון שווה בשווה בין שלושת האחים. בינתיים טען המשיב למתן תוקף לצוואה שבעל פה. אוחדו הליכים רבים הקשורים למינויי מנהלי עיזבון וצווי ירושה. בית המשפט בחן בדקדקנות את הדרישות לצוואה בעל פה תקפה לפי סעיף 23 לחוק הירושה, הכולל תנאים כגון המצווה "שוכב", עומד בפני מוות קרוב, והצוואה נרשמת ונרשמת. השופט ניתח ביסודיות את הראיות והעדויות שהציגו הצדדים. הם הגיעו למסקנה כי המשיב לא עמד בנטל ההוכחה המהותי הנדרש לביסוס קיומה של צוואה בעל פה. השופט מצא כי גרסת המשיב לאירועים אינה עקבית וסותרת עדויות וראיות אחרות. באופן ספציפי, הדגישה השופטת את חוסר הדיוק במועד הצוואה הנטענת, את היעדר הראיות הרפואיות התומכות במצבו של האב ואת רישומו בטרם עת של התזכיר המתעד את הצוואה. יתר על כן, בית המשפט הטיל ספק באמיתות המזכר, וציין כי הוא הוכן הרבה יותר מאוחר ולכאורה כמענה לסכסוך הרכושי. עוד מצאה השופטת כי מעשיו של המשיב, כגון חתימה על הסכם שכירות וניהול משא ומתן קנייני, אינם עולים בקנה אחד עם טענת צוואה קיימת בעל פה. עדויותיהם של עדי המבקשים, שהכירו את רצונו ומצבו של המנוח, הועדפו על פני אלה שהציג המשיב. בסופו של דבר פסק השופט לטובת המבקשים, וקיבל את בקשתם לצו ירושה המחלק את העיזבון שווה בשווה בין שלושת האחים. משכך, נדחו טענותיו שכנגד של המשיב למתן צו קיום צוואה ולמינוי מנהל עיזבון זמני. למבקשים נפסק שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 55,000 ₪, שיישאו בהם המשיב. פסק הדין התיר את פרסום פסק הדין תוך השמטת פרטים מזהים ונמסר שלא בנוכחות הצדדים ביום 26.4.2021.