ע"פ 1209/01

תקציר

הנאשם, רועי, הואשם כי התעלל והזניח את סבתו, בלה הלמן, ועשק אותה. בכתב האישום נטען כי רועי שכנע את בלה לעבור להתגורר בביתו במושב אמירים ולטפל בה. אלא שבמקום לטפל בבלה, רועי הזניח אותה, השאיר אותה לבדה במשך שעות ארוכות, ולא דאג שתקבל מזון וטיפול רפואי הולם. כתוצאה מכך, בריאותה של בלה התדרדרה פיזית ונפשית. רועי גם ניצל את מצבה של בלה ואת תלותה בו כדי למשוך סכומי כסף גדולים מחשבון הבנק שלה ולשכנע אותה להעביר לו את רכושה. בית המשפט מצא את רועי אשם בהזנחה ודיכוי, אך לא אשם בהתעללות. הראיות הראו כי רועי לא סיפק לבלה צרכים חיוניים כגון מזון, טיפול רפואי, השגחה וסיוע, למרות שהכיר את מצבה הפיזי והנפשי. הוא השאיר אותה לבדה ברוב הימים במצב מוזנח ולא השתמש בכסף שבלה נתנה לו כדי לשפר את תנאי חייה. במקום זאת, הוא השתמש בו לצרכיו שלו. בית המשפט קבע כי מעשיו של רועי מהווים הזנחה כהגדרתה בסעיף 362 לחוק העונשין. בנוסף, בית המשפט הרשיע את רועי בעושק לפי סעיף 431(1) לחוק העונשין. רועי ניצל את מצוקתה, פחדה ותלותה של בלה בו כדי לקבל כספים שלא היו מגיעים לו כדין. בית המשפט קבע כי בלה הייתה במצב של מצוקה, פחד ותלות בשל השפעתו הבלתי הוגנת של רועי עליה, שגרמה לה לחתום על רכושה ולתת לו סכומי כסף גדולים. רוי היה מודע למצבה של בלה וניצל אותו לתועלתו. לפיכך, בית המשפט זיכה את רועי מאשמת התעללות, אך הרשיע אותו בהזנחה ועושק.