ת"פ 17899-11-10

תקציר

הנאשמים הואשמו במספר עבירות בריאות ובטיחות שהובילו לפציעה רשלנית של פועל באתר בנייה. הם הודו באשמה, וביקשו לבטל את כתב האישום בנימוק של אכיפה בררנית ושיהוי יתר בהגשת כתב האישום. הפועל נפצע לאחר שנפל מפיגום גבוה בעת שניסה להסיר תבנית ממבנה גשר. הנאשמים הואשמו בכך שלא נקטו אמצעי בטיחות נאותים, לרבות גידור אזור העבודה ואספקת ציוד הגנה מפני נפילה לעובד. סיכומו של השופט פותח בפירוט האירוע והאישומים שהוגשו נגד הנאשמים. לאחר מכן השופט מתעמק בראיות שהציגה התביעה, כולל עדויות עדים וחוות דעת מומחים. המסקנה היא כי הראיות מצביעות על כך שהעובד עמד על סולם בעת הנפילה וכי היעדר גידור סביב הפיגום לא היה הגורם לאירוע. עם זאת, השופט מקבל את טענת התביעה כי אי אספקת ציוד הגנה מפני נפילה הייתה יכולה למנוע את התאונה. באשר לטענת האכיפה הבררנית, מציינת השופטת את טענת הנאשמים כי גורמים אחראים אחרים לא הועמדו לדין. עם זאת, השופט מוצא כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי ההבחנה שעשתה התביעה התבססה על מניעים פסולים, ולכן דוחה טענה זו. השופט מתייחס גם לטענת הנאשמים לפגם בכתב האישום, וטוען כי השמטת פרטים מסוימים בדבר סיבת התאונה לא פגעה ביכולתם של הנאשמים להתגונן. לבסוף, השופט בוחן את השיהוי המופרז בהגשת כתב האישום, וקובע כי התביעה אמנם ארכה זמן רב, אך הנאשמים לא הוכיחו פגיעה ממשית בהגנתם כתוצאה מכך. לפיכך, השופט פוסק לזכות את נאשם 1 מהאישום הנוגע לאי גידור אזור העבודה, אך דוחה את הבקשה לדחות את יתר סעיפי האישום נגד שני הנאשמים. השופט מורה על שמיעת תיק ההגנה וקובע אותו למועד קצוב.