ת"ש 214/95

תקציר

בעל נכס הממוקם ברחוב סלסילה 21 ביפו הגיש בקשה להעלות את שכר הדירה של הדייר המוגן, מועדון הצופים החרדי, מעבר לתקרה המקסימלית הקבועה בחוק הגנת הדייר. המבקש טען כי המועדון הינו דייר מוגן וכי ארגון הצופים מהווה "תאגיד ציבורי שהוקם על פי דין" כאמור בתקנות הגנת הדייר, כלומר תקרת דמי השכירות המקסימלית אינה חלה במקרה זה. בינתיים, המשיב חלק על טענות אלה וביקש לשמור על דמי השכירות הנוכחיים. השופטת פתחה ואישרה כי המשיב הוא אכן דייר מוגן על סמך פסקי דין קודמים וניתוח חוזים, וכי הנכס המדובר נחשב לעסק ולא לדירה. יתר על כן, השופט מצא כי ארגון הצופים הוא תאגיד ציבורי שהוקם על פי חוק, שכן הוא תאגיד בעל תפקיד ממלכתי שצוין במפורש בפקודת הצופים, קליטתו במערכת המשפט ותיקונו בשנת 1978. לבסוף, באשר למערכת היחסים בין מועדון הצופים החרדי לבין ארגון הצופים, הגיע השופט למסקנה כי המועדון הוא אכן חלק מהאגודה ולכן יש לזהותם כאחד לצורך בקשה זו. לפיכך, קבעה השופטת כי דמי השכירות בגין הנכס הנדון פטורים מתקרה המקסימלית הקבועה בחוק הגנת הדייר, והורתה על קיום משפט לקביעת דמי שכירות חדשים ראויים, תוך חיוב המשיב בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המבקש.