ת"א 35580-09-17

תקציר

הנתבעת ביקשה רשות להציג ראיות סותרות בדבר נכותה של התובעת לאחר תאונת דרכים, אשר נדחתה על ידי בית המשפט. הנתבעת טענה כי החלטות ועדות המוסד לביטוח לאומי לא התקבלו בתום לב משום שהתבססו על הערכתו הפרטית של התובע וכי הוועדות לא שקלו את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים. עם זאת, בית המשפט מצא כי הוועדות הפעילו שיקול דעת עצמאי, בדקו את התובע ועיינו במסמכים רפואיים נוספים, לרבות ההערכה הפרטית. בית המשפט הדגיש כי לנתבעת הייתה גישה לתיק הרפואי של התובעת והיא יכלה להציג ראיות משלה בפני הביטוח הלאומי. בנוסף, ציין בית המשפט כי ההבדל בין שומות הוועדות לבין השומה הפרטית אינו משמעותי דיו כדי להצדיק התרת ראיות סותרות. כמו כן, בית המשפט נעתר לבקשת הנתבעת למנות מומחה ראומטולוגי שיעריך את נכותו של התובע לפני התאונה כתוצאה ממחלה ראומטולוגית. בית המשפט בחן את המסמכים הרפואיים שסיפק הנתבע ומצא בהם די כדי להצדיק מינוי מומחה בתחום זה. המומחה יקבע את גובה נכותו של התובע והאם המחלה מקצרת את תוחלת החיים של התובע. הנתבע חויב בהוצאות המומחה, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ומתוארכת ליום 24.3.2020.