ת"פ 8047/09

תקציר

הנאשם הואשם בשלוש עבירות: נשיאה והובלה של נשק, איומים והחזקת רכוש החשוד כגנוב. מראיות התביעה עולה כי הנאשם הגיע לדירת משפחת ביטון באשדוד עם רימון יד, אותו הצמיד לדלת באמצעות קרטון וסלוטיפ בשעות הבוקר המוקדמות של ה-2 בדצמבר 2006, בטרם נמלט מהמקום. התביעה הסתמכה במידה רבה על ראיות DNA, שלכאורה מיקמו את הנאשם בזירה. הם הציגו גם עדויות של רעות ביטון, ששמעה רעשים בפתח ביתה וגילתה את הרימון, ושוטרים שהגיבו לאירוע. ההגנה טענה כי התביעה לא הצליחה להביא ראיות מספיקות להוכחת אשמתו של הנאשם וכי היו מספר סתירות וטעויות בתיק התביעה, לרבות תיאורי עדים שלא תאמו את הנאשם, טעויות בהצגת ראיות הדנ"א והעובדה שהנאשם שומר מצוות ואינו נוסע בשבת, מה שמטיל ספק במעורבותו בתקרית ליל שבת. הם גם הדגישו את הזמן שחלף מאז האירוע, מה שמקשה על הנאשם להיזכר בתנועותיו באותה עת ולספק הגנה יעילה. עם זאת, בית המשפט דחה את טענות ההגנה וקבע כי התביעה הציגה ראיות מספיקות לכאורה כדי לסתור את טענת הנאשם. באשר לראיות הדנ"א, ציין בית המשפט את הדמיון בינה לבין ראיית טביעת אצבע, אשר בדרך כלל ניתן לה משקל רב בהיותה מזהה פיזיולוגי ייחודי. עוד קבע בית המשפט כי אופי הראיות ומיקומה בזירה, יחד עם פרופיל הדנ"א הבלתי תואם של הנאשם, מהווים ראיה חזקה לכאורה. לגבי כל אחד מהאישומים קבע בית המשפט כי די בראיות התביעה, אם יאמינו להן, כדי לבסס את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. לפיכך, דחה בית המשפט את הטענה כי אין לחייב את הנאשם להגיב להאשמות, והורה להגנה להודיע בתוך 14 יום אם בכוונתה להגיש כתב הגנה. ההחלטה התקבלה מבלי להעריך את מהימנות העדים או את משקל הראיות, שתיקבע בשלב מאוחר יותר.