מ"ח 4620/15

תקציר

בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את המבקש בעבירות מין ובהן אונס, מעשה סדום ומעשה מגונה בשנת 2008, ונגזרו עליו 12 שנות מאסר. המבקש ערער לבית המשפט העליון, שדחה את הערעור בשנת 2011. לאחר מכן הגיש המבקש בקשה למשפט חוזר בשנת 2015 על סמך ראיות חדשות וטענות לעיוות דין. עם זאת, השופט פסק נגד הבקשה. ההחלטה התבססה בעיקר על מהימנות עדויות המתלוננים, שנבחנו לעומק והועדפו על פני טענות המבקש הן על ידי בית המשפט המחוזי והן על ידי בית המשפט העליון בפסקי דין קודמים. הראיות החדשות שהוצגו, תמליל שיחת טלפון שהצביע על זיוף אפשרי של אחת העדויות, לא נחשבו מספיקות כדי להצדיק משפט חוזר, מה גם שלא לוו בהן תצהירים או הקלטות כלשהם. ככלל, השופט הדגיש כי משפט חוזר הוא אמצעי חריג ולא מצא עילה המצדיקה משפט חוזר במקרה זה. גם טענותיו של המבקש בדבר כישלון הייצוג והסתירות בעדויות נדחו, ופסק הדין של הערכאות הנמוכות יותר התקבל.