דב"ע מא/48 - 3
ההליך ופסק הדין עבודה ארצי
תקציר
הערעור מתייחס למחלוקת על יישום הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל לבין ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - הסתדרות המשפטנים, בנוגע לתנאי עבודתם של עובדי המדינה ודירוגם. המשיב, שעבד בעבר במשרד המשפטים ומונה ליועץ המשפטי של משרד האנרגיה, טען כי המערערים לא עמדו בהסכם הקיבוצי בכך שלא קבעו את דרגת התקן לתפקידו. עוד טען כי היה מקום לעלותו לדרגה גבוהה יותר וביקש פסק דין הצהרתי ברוח זו. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה את הבקשה למתן פסק דין הצהרתי. הן המדינה והן העובד ערערו על ההחלטה. בית המשפט העליון, בפסק דינו, התייחס תחילה לסוגיית "מעמדו" של המשיב ו"עילת התביעה" שלו. היא הסכימה עם קביעת בית הדין האזורי כי ההסכם הקיבוצי העניק לעובד זכות לנהל משא ומתן בנוגע לתנאי עבודתו. עם זאת, זכות זו אינה מוחלטת, ועל העובד לדרוש תחילה את הפעלת מנגנון המשא ומתן באמצעות ארגון העובדים. במקרה זה, העובד לא דרש את הפעלת "ועד השניים", גוף משא ומתן שהוקם בהסכם הקיבוצי, וגם ארגון העובדים לא נקט צעדים בכיוון זה. בית המשפט בחן גם את הבקשה לפסק דין הצהרתי והדגיש כי סעד כזה יינתן רק אם הוא משמש להבטחת אינטרס או למימוש זכות. מאחר שהמשיב לא דרש את הפעלתה של "ועדת השניים" ולא הביע בה עניין במהלך המשפט, פסק דין הצהרתי לא יהיה יעיל. בית המשפט ציין כי לא ניתן לצפות מהמדינה לנקוט יוזמה להפעלת הוועדה. לפיכך התקבל הערעור, והחלטת בית הדין האזורי בוטלה. עם זאת, בהתחשב במורכבות התיק, לא נפסקו הוצאות.
חקיקה מקושרת
דב"ע מא/48 - 3 מדינת ישראל נ' זאב אפיק, עבודה ארצי (10.9.1981)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.