ת"א 39454-08-10

תקציר

פסק הדין מניח אפליה של הנתבעים כלפי התובעים על רקע גזעם ומראהו החיצוני, כפי שמוגן בסעיף 3 לחוק איסור הפליה. התובעים, שהוריהם ממוצא מזרחי, סורבו להיכנס למועדון למרות ניסיונותיהם, בעוד אחרים שנראו ממוצא אשכנזי הורשו להיכנס ללא כל אישור מיוחד. בית המשפט מצא אמינות בטענת התובעים כי הם הושפלו על ידי ההליך וכי הנתבעים לא סתרו במידה מספקת את גרסתם . זאת ועוד, הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות לביסוס טענתם כי סירוב הכניסה נבע מאי הבנה לגבי זהות התובעים. עדי מפתח מטעם ההגנה לא נכחו בבית המשפט, ועדויותיהם לא נמצאו אמינות. בית המשפט דחה גם את טענות הנתבעים כי המועדון היה הומה אדם, כי היה על התובעים להוכיח את זהות חברם, וכי התובע מס' 1 יכול היה להיכנס לבדו ולנסות לסייע לחברו מבפנים. נוכח נסיבותיהם המוכחות של התובעים וחוסר יכולתם של הנתבעים להפריך את חזקת הקיפוח, פסק בית המשפט לטובת התובעים ופסק לכל אחד מהם פיצוי בסך 20,000 ₪, לצד החזר שכר טרחת עדים והוצאות משפט.