עת"מ 43995-12-23

תקציר

רופא שנכשל בבחינת התמחות בכירורגיה פלסטית בישראל עתר לבית המשפט בבקשה לבטל את החלטת ועדת הערר העליונה, ששללה ממנו את הזכות לערער על ציון הבחינה שלו. העותר טען כי נפלו פגמים בשאלות הבחינה וכי המגבלות על הליך הערעור אינן סבירות, וגרמו לו נזק ראייתי. עוד טען כי תפקודו הלקוי נבע מקשיים בשפה העברית, למרות אמצעי העזר שניתנו לו. המשיבים, לעומת זאת, הגנו על הליך הערעור שלהם, הדגישו את הצורך ביעילות ובמהירות, וציינו כי הניקוד של העותר, גם לאחר הליך הערעור, עדיין כושל. הם גם הדגישו את היעדרן של נסיבות חריגות המצדיקות יחס מיוחד לעותר. בית המשפט צידד במשיבים והכיר בלגיטימיות של הליך הערעור שלהם, לרבות דרישת ניקוד הסף והיעדר זכות ערעור רטרואקטיבית. הודגש כי מקצועות הרפואה מחייבים זהירות וגישה מחמירה בכל הנוגע לרישוי, ועל בית המשפט להתערב בשיקול דעתם של גורמים מקצועיים רק בעת הצורך. השופט לא מצא פגמים בהחלטות המשיבים ודחה את העתירה, תוך שהוא מדגיש את חשיבות השוויון בטיפול ואת סבירותם של הליכי הערעור. נשללה מהעותר הזכות לערער על הציון שלו, וגם בקשתו לערעור רטרואקטיבי נדחתה. יתר על כן, בית המשפט נמנע מלפסוק על הוצאות, והותיר כל צד לשאת בעצמו.