פש"ר 466/93

תקציר

בפסק דין משפטי מורכב זה, מתייחס בית המשפט למספר סוגיות העולות מהליכי פשיטת הרגל בהם מעורב מר יחיאל גרבש. בית המשפט דוחה תחילה את הבקשה לקבוע דיון בכל הבקשות, אך מתיר דיון ספציפי אחד הקשור לבאשה 13231/00. מר גרבש, החייב, ביקש לעצור הליכי הוצאה לפועל שיזם בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ למימוש דירה שבבעלותו. למרות התנגדות הבנק והנאמן לפשיטת רגל, טען החייב לעיכוב הליכים בטענה שההליכים מזיקים. בית המשפט בחן את מעמדו כ"מבקש" לפי סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל וקבע כי החייב לא הביא ראיות מספיקות לפגיעה ממעשיו של הנאמן. בית המשפט הדגיש גישה מקלה כלפי חייבים המבקשים מעורבות בהליכי פשיטת רגל, אך מר גרבש לא הוכיח תום לב או תועלת פוטנציאלית משינוי החלטת הנאמן. היא מצאה אינדיקציות לכך שמר גרבש ניסה לשבש הליכים ועשוי להפיק תועלת אישית על חשבון הנושים. לפיכך נדחתה הבקשה. עוד הבהיר בית המשפט את תפקידו הפיקוחי על הליכי פשיטת רגל והוצאה לפועל, והדגיש את הצורך לאזן בין זכויותיהם של נושים מובטחים ובלתי מובטחים. הוא התווה את התנאים שבהם נושים מובטחים יוכלו להתקדם במימוש בטוחות, והדגיש את חשיבות הפיקוח של בית המשפט כדי למנוע מימוש נכסים לא הוגן או דחיות שעלולות לפגוע בנושים לא מובטחים. בית המשפט הורה על עיכוב כל הליכי ההוצאה לפועל בעניינו של מר גרבש עד להגשת בקשות והודעות מתאימות, תוך ציון מקרים של התנהגות בלתי הולמת, כגון הכנסות מהשכרת נכסים שנשלשלו לכיסו של החייב. לבסוף, בית המשפט הורה לנאמן להודיע לנושים על החלטה זו ולא הוציא צו להוצאות בשל נסיבות הבקשה.