עת"מ 32073-08-11

תקציר

העותרים, בני משפחתו של שוטר שנפטר, ביקשו להכיר בקצין כחייל שנפל מכוח חוק משפחות חיילים שנפלו בקרב (שכר ושיקום). ההכרה תזכה את המשפחה בהטבות מסוימות. המשיב, קצין התגמול, דחה את הבקשה על סמך החלטת ממשלה שניתנה לאחרונה וביטלה הסדר קודם שהרחיב את הגדרת החייל שנפל כך שתכלול גם מי ששירת למעלה מעשר שנים ונפטר במהלך שירותו, גם אם לא בקרב. העותרים טענו כי החלטת הביטול אינה צריכה לחול עליהם משום שהיא פורסמה רק לאחר מותו של הקצין, ולכן ההסדר הקודם עדיין חל. בית המשפט הסכים עם העותרים. בית המשפט קבע כי היה מקום לפרסם את החלטת הביטול של הממשלה, והימנעותה מכך גרמה לנזק ראייתי שימנע מהמשיב להוכיח כי הקצין המנוח לא הסתמך על ההסדר הקודם. בית המשפט מצא כי הסתמכותו של נושא המשרה על ההסדר או ציפייתו כי הוא יחול עליו הייתה סבירה ומוגנת. משכך, קבע בית המשפט כי החלטת הביטול אינה חלה על העותרים ונעתר לבקשתם להכרה בזכויותיהם על פי החוק. המשיב חויב לשלם לעותרים שכר טרחת עורכי דין והוצאות.