בר"ע 308-01-11

תקציר

ב"ע 308-01-11 עופר שמואלי ואח' נ' אי.איי.אם מערכות ורכיבים (1999) בע"מ **ניתוח משפטי** פסק דין זה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה, שדחתה בקשה להגשת תצהירי עדות ראשית נוספים מטעם המערערים. ההחלטה ניתנה בנסיבות בהן הוגשו ראיות נוספות שלא כהלכה, לאחר סיום הדיון והגשת הסיכומים, וזאת בשל נסיבות אישיות חריגות של בא-כוח הצד המגיש. **הרקע העובדתי:** ההליך המרכזי עוסק בהפרת הסכם אי-תחרות. בית הדין האזורי התיר למשיבה להגיש ראיה נוספת (תצהיר מר הולדר) לאחר סיום דיון ההוכחות, ואיפשר למערערים להגיש "תצהיר משלים" מטעמם תוך 7 ימים. בפועל, המערערים הגישו ארבעה תצהירים מטעמם, אך זאת באמצעות פקסימיליה, שלא כהלכה, ולא בוצע אימות טלפוני. כתוצאה מכך, התצהירים לא הגיעו לתיק בית הדין ולא לידיעת המותב. **החלטת בית הדין האזורי:** בית הדין האזורי דחה את בקשת המערערים להגשת הראיות הנוספות, וביסס החלטתו על שני נימוקים עיקריים: 1. **אי-הגשה באמצעות פקסימיליה:** תצהירים לא הוגשו באמצעות פקסימיליה, שהיא אמצעי שאינו מוכר לצורך הגשת תצהירים. 2. **הגשת תצהירים ללא בקשה:** לא הוגשה בקשה מפורשת להגשת ראיות נוספות, אלא הוגשו תצהירים באופן ישיר. **טענות הצדדים בבקשת רשות הערעור:** * **המערערים:** הדגישו את החשיבות של הראיות הנוספות לחשיפת האמת, וטענו כי המחדל בהגשתם נבע מנסיבות אישיות חריגות של בא-כוחם (מחלת אמו ופטירתה), אשר הובילו ל"נפילת הוראות בין הכיסאות". בנוסף, ציינו כי אחד התצהירים הגיע לידי המשיבה, וכי העדים נכחו בדיון. * **המשיבה:** הדגישה את הצורך בהכרעה מהירה, את היעדר טעם ממשי למחדל המערערים, ואת העובדה שקבלת הראיות הנוספות תגרום לעיכוב משמעותי בהליך. **הכרעת בית הדין הארצי לעבודה:** בית הדין הארצי לעבודה (השופטת דוידוב-מוטולה) **קיבל את בקשת רשות הערעור ונתן רשות ערעור, ודן בה כבערעור.** **עקרונות משפטיים יסודיים שעמדו בבסיס ההחלטה:** 1. **גמישות פרוצדוראלית ועיקרון עשיית משפט צדק:** בית הדין הארצי הדגיש את סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, הקובע כי בכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק או בתקנות, ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק. עיקרון זה מאפשר גמישות פרוצדוראלית גבוהה יותר מזו שבמערכת הכללית, במטרה למנוע נוקשות, לפשט הליכים, ולשמור על זכויות יסוד. (סעיפים 8-9 לפסק הדין). 2. **הלכה מקלה בעניין הגשת ראיות נוספות:** הפסיקה בבתי הדין לעבודה נוהגת הקלה בהגשת ראיות נוספות הרלוונטיות לסכסוך, גם אם הוגשו שלא במועד או שלא בהתאם לכללי הפרוצדורה. זאת, מתוך מגמה לחשיפת האמת ועשיית צדק, ובהנחה ש"העוול שיכול להיגרם למשיבים כתוצאה מהאיחור... ניתן לתיקון על-ידי חיוב המערער בהוצאות... בעוד שהעוול העלול להיגרם למערער אם לא תותר הגשת המסמך... לא יהא ניתן לתיקון" (דב"ע נה/3-276). (סעיף 9 לפסק הדין). **יישום העקרונות למקרה הספציפי:** * **איזון אינטרסים:** בית הדין הארצי סבר כי במקרה הנדון, איזון האינטרסים מצדיק לאפשר למערערים את הגשת הראיות הנוספות, למרות מחדלם. הסיבה לכך היא שהראיות חיוניות מבחינתם להוכחת התשתית העובדתית המלאה והנכונה. (סעיף 10 לפסק הדין). * **התחשבות בנסיבות חריגות:** בית הדין נתן משקל רב לנסיבות החריגות של פטירת אמו של בא-כוח המערערים, אשר יצרה קושי מיוחד במשרדו. נסיבות אלו היוו גורם מכריע בהחלטה להקל בעניין הפרוצדורה. (סעיף 10 לפסק הדין). * **פיצוי באמצעות הוצאות:** המחדל של המערערים לא הותיר את המשיבה ללא מענה. בית הדין הארצי הטיל על המערערים הוצאות משמעותיות (2,000 ש"ח) ללא קשר לתוצאות ההליך, על מנת לפצות את המשיבה על העיכוב והמחדל, ובכך לייתר את הצורך בדחיית הראיות. (סעיף 11 לפסק הדין). * **הגדרת דרך ההגשה:** נקבע כי המערערים יגישו את התצהירים לבית הדין האזורי תוך 7 ימים, שלא באמצעות הפקסימיליה, וישלחו אותם במקביל לבא-כוח המשיבה. * **השלמת ההליך:** בית הדין האזורי יקבע מועד לחקירות נגדיות על התצהירים הנוספים, טרם הכרעה בהליך העיקרי. **חידוש משפטי (במישור היישומי):** הפסיקה מדגימה שוב את הגישה הגמישה של בתי הדין לעבודה, המעדיפים חשיפת האמת וצדק על פני הקפדה פורמליסטית על כללי סדר הדין, במיוחד כאשר קיימות נסיבות אישיות חריגות שמסבירות את המחדל. במקרה זה, בית הדין הארצי "תיקן" את החלטת בית הדין האזורי, בכך שהכיר בנסיבות החריגות ובחשיבות הראיות, תוך שימוש במנגנון ההוצאות ככלי לפיצוי על הפגיעה הפרוצדורלית. יש בכך הדגשה של חשיבות איזון האינטרסים בין הצורך בהתקדמות ההליך, בין זכותו של בעל דין להציג ראיותיו, לבין שמירה על זכויות הצד שכנגד.