ת"א 35140-07-22

תקציר

בטח, הנה ניתוח משפטי מקיף בעברית, המתבסס אך ורק על המידע שסיפקת: **ניתוח משפטי: ת"א 35140-07-22 אורן - הסלע בניה והשקעות בע"מ נ' מ.ג.א.ד. בניין והשקעות בע"מ** **הקדמה** פסק דין זה עוסק בבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, שהוגשה על ידי התובעת (להלן: "המבקשת") במסגרת תביעה שעניינה ליקויי בנייה בפרויקט "אייקון טאואר בוטיק" (להלן: "הפרויקט"). המשיבה היא חברת הבנייה שהקימה את הפרויקט. הסכסוך בין הצדדים נמשך שנים וכולל הליך בוררות קודם, פסק בוררות וערעור עליו, וכן הליכים משפטיים נוספים. **רקע עובדתי ומחלוקות מרכזיות** 1. **הסכם והליכי בוררות:** המבקשת, חברה יזמית, התקשרה עם המשיבה, חברת בנייה, בהסכם לביצוע עבודות בנייה בפרויקט תמורת 69 מיליון ש"ח. הסכסוך המרכזי נדון במסגרת הליך בוררות, בו נקבע כי המשיבה השלימה את הפרויקט אך המבקשת אחראית למחדלים, ליקויי בנייה ואיחורים, וחויבה בתשלום סך של 5,464,041 ש"ח. הליך ערעור בפני בורר נוסף אישר את פסק הבוררות ואף פסק סכום נוסף לטובת המשיבה. 2. **טענות המבקשת בתביעה הנוכחית:** המבקשת טוענת כי המשיבה הפרה את ההסכם הפרה יסודית, נמנעת מתיקון ליקויים ואי-התאמות, ואינה משלימה עבודות ברכוש המשותף ובדירות. היא טוענת כי הדיירים פונים אליה עקב ליקויים, והמשיבה מסרבת לבצע את התיקונים הנדרשים. המבקשת מבקשת לחייב את המשיבה להשלים ולתקן את הליקויים, ולשפות אותה ואת הדיירים בגין נזקים עתידיים. חשוב לציין כי המבקשת טוענת שעילות ותרופות אלו לא נידונו ולא הוכרעו בהליך הבוררות. 3. **טענות המשיבה:** המשיבה טוענת כי חלקים מהתביעה נדונו בבוררות, וכי יש לדחות את התביעה על הסף. היא טוענת כי תיקנה ועודה מתקנת ליקויים באחריותה, וכי התביעה מבוססת על נזקים תיאורטיים בלבד. בנוסף, היא טוענת כי מאחר שהדירות והרכוש המשותף נמסרו לרוכשים ולנציגות, אין למבקשת זכות תביעה מכוח ההסכם. המשיבה אף טוענת כי מטרת התביעה היא ליצור משקל נגד מלאכותי לפסק הבוררות, וכי מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט. 4. **הליכי עבר ובקשת עיקול:** המבקשת הגישה בקשה לעיקול עצמי על כספי המשיבה, אשר נדחתה על ידי הרשמת. הסיבות לדחייה כללו חוסר הוכחה מספקת של בסיס עובדתי, והתגבשות עילה כספית שטרם התרחשה (עקב אי הגשת תביעות מצד הדיירים או הנציגות). 5. **התפתחויות נוספות:** בית המשפט העלה קשיים בנוגע לעצם קיום עילת התביעה של המבקשת, שכן זכות התביעה לליקויים בדירות נתונה לרוכשים, ולליקויים ברכוש המשותף – לנציגות. בנוסף, הועלתה סוגיית ההכרעות החלוטות של פסקי הבוררות. המבקשת, למרות הצעות בית המשפט לשקול את עמדתה, עומדת על תביעתה ועל בקשתה למינוי מומחה. 6. **עמדת נציגות הדיירים:** הנציגות הודיעה כי אינה מתכוונת להצטרף להליך הנוכחי, וכי היא מתכוונת לנהל הליך עצמאי נגד המבקשת. זאת, בטענה שהמבקשת אינה מתקנת ליקויים, מתעלמת מפניותיה, ומחויבותה אינה תלויה במחלוקת שלה מול המשיבה. **ניתוח משפטי של הבקשה למינוי מומחה** * **המסגרת החוקית:** תקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מסמיכה את בית המשפט למנות מומחה מטעם בית המשפט, כאשר יש לשקול, בין היתר, את שווי נושא התביעה, עניינה, היקף וסוג המחלוקת, וכן ניהול יעיל של ההליך. * **שיקולי בית המשפט:** בית המשפט קבע כי מינוי מומחה הוא החלטה דיונית המסורה לשיקול דעתו הרחב, המשמש כלי עזר להכרעה בשאלות מקצועיות. * **יישום על המקרה:** בית המשפט דחה את הבקשה למינוי מומחה, תוך ניתוח מעמיק של הנסיבות: 1. **היעדר נזק מוחשי וקונקרטי:** בית המשפט קבע כי בשלב הנוכחי, טרם הוגשו תביעות מצד רוכשי הדירות או הנציגות, ועל כן הנזק הנטען הוא תיאורטי ועתידי. לכן, אין מדובר בנזק שהתגבש למבקשת, ומינוי מומחה לא יתרום לקידום ההליך או לבירור המחלוקות. 2. **"הקדמת תרופה למכה":** בית המשפט ראה בבקשה למינוי מומחה ניסיון של המבקשת "להקדים תרופה למכה" ולנהל את עניינם של בעלי הדירות והנציגות, עוד בטרם הוגשה תביעה מטעמם. זכותה של המבקשת לתבוע את נזקיה העתידיים קיימת רק ככל ותיתבע ונזקיה יוכחו. 3. **אפשרות של צד ג':** בית המשפט הדגיש כי בהתאם לפסק הבוררות, ככל שתוגש תביעה מצד הנציגות או בעלי הדירות נגד המבקשת, תוכל המבקשת לצרף את המשיבה כצד ג' ולתבוע את נזקיה המוכחים בפועל. גישה זו עולה בקנה אחד עם עקרון יעילות הדיון ומניעת כפל התדיינויות. 4. **השלכות אפשריות של קבלת הסעד:** בית המשפט העיר, כי אם תמשיך המבקשת לנהל את התביעה במתכונתה הנוכחית ותקבל את מלוא הסעד התיאורטי, הדבר עלול לשלול ממנה את האפשרות לתבוע בעתיד את מלוא נזקיה המוכחים בפועל מהמשיבה, אם סכום הפיצוי שייפסק בתיק זה יהיה נמוך מהסכומים שיידרשו בפועל. 5. **כפל הליכים ומניעת הכרעות סותרות:** בית המשפט שקל את הצורך למנוע כפל הליכים והכרעות סותרות, במיוחד לאור עמדת הנציגות כי היא מתכוונת לנהל הליך עצמאי. **מסקנה והכרעה** בית המשפט דחה את הבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, בנימוק שאין מדובר במקרה בו יש להורות על מינוי מומחה. עיקר הטעמים לדחייה הם היעדר נזק מוחשי ומוכח בשלב זה, היותו של הנזק הנטען תיאורטי ועתידי, והאפשרות כי הליקויים ידונו במסגרת הליכים עתידיים (ככל שיוגשו על ידי הדיירים או הנציגות) בהם ניתן יהיה לצרף את המשיבה כצד ג'. כמו כן, בית המשפט הדגיש את הצורך במניעת כפל הליכים. המבקשת חויבה בהוצאות בסך 5,000 ש"ח. **הערות על חדשנות משפטית:** אמנם פסק הדין אינו מציג חדשנות משפטית מהפכנית, אך הוא מדגים יישום עקרונות דיוניים חשובים בתחום ליקויי הבנייה. הוא מדגיש את החשיבות של התגבשות נזק קונקרטי כתנאי לסעד משפטי, ואת העדפתם של בתי המשפט להימנע מהכרעות מוקדמות על נזקים תיאורטיים, במיוחד כאשר קיימות דרכים דיוניות חלופיות (כמו הליך צד ג') לבירור זכויות. כמו כן, הוא מדגיש את התפקיד המרכזי של נציגות הדיירים והרוכשים בבירור תביעות הנוגעות לליקויי בנייה. הדגש ששם בית המשפט על ההשלכות האפשריות של קבלת סעד תיאורטי על זכויות עתידיות של המבקשת, מהווה אזהרה חשובה לצדדים כיצד יש לבנות את אסטרטגיית התביעה שלהם.