עפ"ג 61867-11-19

תקציר

מדינת ישראל ערערה על גזר דינו של מוחמד אבו עיסא, שהורשע בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, לשישה חודשים ושבוע מאסר. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור והחמיר את עונשו של עיסא לתשעה חודשים בניכוי שלושה ימי מעצר. בית משפט קמא שגה, לשיטתו של בית המשפט המחוזי, בכך שחרג מהעונש ההולם שנקבע – טווח של תשעה עד שמונה עשר חודשי מאסר בפועל – בשל מצבו הרפואי של עיסא, שכלל גוש צוואר הרחם, סוכרת, ברונכיטיס כרונית, סינוסיטיס, דיכאון וצהבת C. תוך הכרה במצבו הבריאותי הרעוע של עיסא, קבע בית המשפט כי לפי פסק דין לופוליאנסקי, אין ראיות לכך שהמאסר יסכן את חייו או יקצר משמעותית את תוחלת חייו. המצב הרפואי, על אף חומרתו, לא הצדיק חריגה מהעונש ההולם, מה גם שמדובר בעבירה של החזקת כמויות ניכרות של סמים קשים. עם זאת, בית המשפט שקל גם את נסיבותיו האישיות של עיסא, לרבות הודאתו במועד ואת הזמן שחלף מאז הרשעתו הקודמת, המצדיקות עונש ברף התחתון של הטווח המתאים. השופטת תמר נאות פרי חלקה על כך וטענה כי אין לקבל את הערעור משום שהטעות בגזר הדין לא הייתה קיצונית וערכאת הערעור לא מיצתה את החוק. היא גם ציינה כי ייתכן שמצבו הרפואי של עיסא החמיר במהלך מאסרו וכי הוא נזקק לניתוח.