ע"א 476/82

תקציר

פסק הדין נובע מסכסוך בין בעל מניות, המשיב, לבין אגודה שיתופית, המערערת, על הסכם מכר מקרקעין. המשיב הציע לרכוש מהמערערת מגרש ובניין כדי לפתור את המשבר הכלכלי שבו היא נתונה ולהקל על כניסת חברים חדשים. ההסכם שונה בעל פה כך שתשלום 200,000 ש"ח על ידי המשיב עבור מניותיו יקזז את אותו סכום המגיע ממנו למערערת בגין הנכס. שני הצדדים חתמו על מזכר המפרט את התנאים, אך בהמשך סירב המערער לבצע את ההסכם ודרש תוספת של 200,000 ש"ח. המשיב פנה לבית המשפט, ובית המשפט המחוזי הורה למערערת לקיים את ההסכם ולשלם פיצויים. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וקבע כי המשיב זכאי לקזז את תשלומו בגין המניות כנגד הסכום החייב בגין הנכס, כפי שהוסכם על שני הצדדים. בית המשפט הסביר את הדרישות החוקיות לקיזוז ואישר כי המשיב מילא אותן. בנוסף, קבע בית המשפט כי הפיצוי המוסכם בסך 200,000 ₪ הוא סביר ואין צורך להפחיתו, שכן המערערת לא הביאה ראיות לכך. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את טענת המערערת בדבר הערכת שווי יתרת 50,000 ש"ח שישולמו על ידי המשיב. בית המשפט קבע כי יש לשערך מחדש סכום זה כדי להתחשב בירידה בכוח הקנייה ובעליית מחירי הנדל"ן, והורה להצמיד אותו למדד המחירים לצרכן בריבית. יתר הערעור, לרבות התביעה שכנגד, נדחה. המערער חויב לשאת בהוצאות הערעור ולשלם למשיב שכר טרחת עורך דין, בסך 2 מיליון ₪.